עמית גולדנברג הוא שותף בקרן ההון סיכון אנטרי קפיטל, שמוביל בקרן את תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, אולי התחום החם ביותר היום בהייטק. הדרך של עמית לעולם ההון סיכון הייתה ממש לא רגילה. העבודה הראשונה שלו אחרי השחרור הייתה בכלל במוקד שירות לקוחות של חברת פלאפון, משם הוא הוא הפך ליועץ של חברות טכנולוגיה, שהטמיעו מערכות אצל חברות עם מרכזי שירות לקוחות, ככה הוא גם נחשף לראשונה לגלגולים מוקדמים של בינה מלאכותית ומודלים גדולים של שפה. עמית ייעץ לחברות כמו ורביט, וגונג והצטרף בשלב מסוים למאנדיי עד שלפני כשנה עשה את השינוי והפך למשקיע הון סיכון. שיחה על ההזדמנויות הגדולות שתחום הבינה המלאכותית פותח עבור יזמים ישראליים, מה האתגרים, ומדוע לדעתו ישראל ממש לא פספסה את מהפכת האי איי.

מתי גיל עלה לישראל בגיל 13 מקולומבוס אוהיו, רגע אחרי מלחמת המפרץ הראשונה. בגלל בעיה רפואית הוא התגייס ליחידת הקישור הצה״לית לכוחות הזרים, ואחרי שירות קבע ובאמצע לימודי משפטים מצא את עצמו כראש לשכת השר לביטחון פנים דאז אבי דיכטר, אז בכלל במסגרת מפלגת קדימה בממשלת אולמרט. את הסטאז׳ במשפטים הוא עשה במחלקה המשפטית של חברת טבע, בה הוא התקדם במהרה לתפקיד סמנכ״ל התפעול. היום מתי הוא המנכ״ל של איון לאבס, סטודיו לחדשנות שמשלב ארבע מחברות התרופות הגדולות בעולם, שתי קרנות הון סיכון, את רשות החדשנות ואת חברת אמזון. המטרה של איון לאבס, להקים חברות שמשלבות בינה מלאכותית בתהליכי הפיתוח של תרופות. על המודל הייחודי, האתגרים שבינה מלאכותית יכולה לסייע בהם והעתיד של הביוטק הישראלי בפרק שלפניכם.

בשבעה באוקטובר, חייה של מוריאל לוטן השתנו לחלוטין, כשהתבשרה שהאחיין הבכור שלה, אדיר מסיקה ז״ל, נרצח במסיבת הנובה, כשנאבק במחבלים. ברגע הזה מוריאל, שחיה ועושה עסקים בניו יורק, החליטה שהיא חייבת לעשות משהו והקימה ביחד עם שותפה ד״ר שי הרשקוביץ את פרס אדיר, ע״ש האחיין שלה. אתגר אדיר, הוא אתגר שבסופו יחולק פרס על סך מיליון דולר, עבור צוותי יזמים שיבואו עם פתרונות טכנולוגיים למלחמה באנטישמיות. למעלה משלוש מאות הגשות כבר הגיעו לוועדת הפרס מיותר מעשרים מדינות, גם כאלה שבהם בקושי חיים יהודים. יש עוד כמה ימים לסיום ההגשה הראשונה ואם אתם יזמים עם רעיון פורץ דרך שיכול לסייע להילחם ברוע האנטישמיות, אתם מוזמנים ללחוץ על הלינק שמופיע כאן:

https://www.herox.com/TheAdirChallenge

עידו רוזנברג היה גיק מחשבים מאז שהוא זוכר את עצמו. הוא התגייס לתכנית תלפיות ולמרות שלא סיים את התכנית, עבר משם ליחידת 8200. אחרי הצבא הוא הקים עם חברו הטוב רז רודיטי את העסק הראשון שלהם, חברה בעולם הדרושים דרושות שנמכרה בסכום נמוך יחסית לשחקן בשוק המקומי. מאז השניים ביחד עם חברים אחרים הקימו עוד 4 חברות ביניהן רייזור לאבס שהונפקה במאות מיליוני ש״ח בבורסה בתל אביב, אבל הבייבי העיקרי שלו הוא אקסון וויז׳ן, חברה שמוכרת לצה״ל ולצבאות ידידותיים בעולם מערכות בינה מלאכותית לניתוח תמונה, בין אם מדובר בכוונות אופטיות על רובים, לאמצעי ראייה על מטוסים, ספינות, טנקים ומה לא. דיברנו על האתגרים שיש לסטארט אפ ביטחוני, איך מוכרים, איך מפתחים ואיך בסופו של דבר נראה אקזיט של חברה עם כ-30 עובדים שתחצה השנה את גבול העשרה מיליון דולר בהכנסות, וגם על הלקחים מהשבעה באוקטובר, האם הסתמכנו יותר מידי על טכנולוגיה, ואיך הטכנולוגיה של אקסון וויז׳ן עוזרת לצה״ל במלחמה.

ישי יובל התחיל לתכנת עוד לפני שבבתים ישראליים היו מחשבים אישיים, כתיכונסט שהגיע לאוניברסיטה במסגרת קורס לנוער שוחר מדע. הוא התגייס לממר״ם ושירת עם שלמה קרמר ב-8200, לימים מי שיקרא לו לדגל באימפרבה ובחברה הנוכחית שהוא הקים, קאטו נטוורקס. בשלב מסויים בקריירה, הוא החליט לעבור מעולם התכנות לצד העסקי, ולקאטו נטוורקס הוא הגיע בתור מי שהוביל את השיווק. בשנתיים האחרונות ישי הוא סמנכ״ל האסטרטגיה של קאטו ומי שבין יתר התפקידים שלו בוחן רכישות אפשריות של חברות צעירות ומכין את קאטו לצעד הגדול הבא שלה, הנפקה בבורסה בניו יורק. עדיין לא ברור מתי בדיוק זה יקרה, אבל בשיחה ממשרדי החברה בתל אביב מול קהל חי, הוא מכניס אותנו ללו״ז העמוס של מי שמוביל את האסטרטגיה של חברה עם אלפי לקוחות והכנסות שחצו כבר מזמן את המאה מיליון דולר בשנה.

יובל רואש היה בכלל שחקן כדוריד מקצועני, הוא שיחק במכבי ראשל״צ ואפילו זכה איתה באליפות המדינה, עד שביום שישי אחד, אחיו, שהיה חנון מחשבים סיפר בארוחה המשפחתית על משהו שנקרא ביטקוין. זה היה סוף 2012, הביטקוין עמד אז על שבריר מהמחיר שלו היום, והשניים החליטו להקים את ביטס אוף גולד, חברה למסחר במטבעות קריפטוגרפיים. היום ביטס אוף גולד מעסיקה שלושים עובדים, משרתת יותר ממאתיים אלף לקוחות קצה ומאפשרת ללקוחות פרטיים ולגופים מוסדיים לסחור בביטקוין ובמטבעות אחרים. דיברנו על המאבק שהיה להם מול בנק לאומי שהגיע עד בג״ץ, על הסטייבל קוין שהם מתכוונים להשיק, שיהיה צמוד לשקל, על הונאות בתחום והלבנות הון, וגם מה לעזאזל קרה שפתאום הביטקוין שוב בכותרות, ושוב שובר שיאים חדשים.

מיכל קיסוס הרצוג היא מנכ״לית פועלים טק, זרוע ההייטק של בנק הפועלים. היא גדלה בקריית ביאליק, הייתה קצינת מבצעים בחיל האוויר, למדה משפטים ואחרי תקופה במשרד עו״ד הצטרפה לבנק לאומי, שהם התקדמה עד שהגיעה לתפקיד מנכ״לית פפר. שיחה מרתקת על מצב הכלכלה הישראלית וההייטק הישראלי בפרט, אחרי שנה רוויית תהפוכות ומשברים ברמה הלאומית והגלובלית. אנחנו מדברים על טאייוון, איך היא מיצבה את עצמה כמדינה חיונית לעולם, בזכות תעשיית השבבים שלה, ומה ישראל יכולה וצריכה ללמוד ממנה. על התחומים הבאים שישראל צריכה להשקיע בהם, הן כמדינה והן ברמה הפרטית, ועל האופי של היזמים הישראלים ואיך בזכות התכונות שלהם, ישראל תצא הרבה יותר מחוזקת מהתקופה המאתגרת שאנחנו חווים.

עד השנה האחרונה לשי מורג אף פעם לא היה בוס. הוא השתחרר מהצבא, אחרי שהתגייס לתכנית תלפיות ושירת ב-8200 וישר הקים את החברה הראשונה שלו שהייתה כישלון מפואר. את החברה הבאה, אליה בכלל לא גייס כסף הצליח למכור למלאנוקס האקזיט הבא עם חברת סקדו כבר היה על סך 100 מיליון דולר, כשהיא נמכרה לפאלו אלטו נטוורקס. וכעת יש לו לראשונה בוס, בשני האקזיטים הראשונים, מורג החליט שלא להישאר בחברה הרוכשת אחרי העסקה וכעת הוא עובד מן המניין בטנאבל, חברת הסייבר האמריקנית שרכשה את ארמטיק, החברה הרביעית שלו, בכ-350 מיליון דולר. פרק מעניין עם יזם סדרתי על הכשלונות, ההצלחות ומה שביניהם.