מעלת נר ה' דחנוכה (אף שיש אומרים שזה קשור עם גאולת אדה"ז ממאסרו השני בשנת תקס"א, אבל עפ"י הכלל ש"מגלגלין זכות ליום זכאי" מוכרח לומר שישנה מעלה ביום זה מצ"ע): ענינם של נרות חנוכה הוא להאיר על ידם את חושך העולם (כנ"ל), ומובן שעיקר החידוש בזה הוא בימי החול של חנוכה ולא ביום השבת (וכמ"ש במדרש הטעם למה לא נאמר בשבת "ויהי ערב ויהי בוקר" כי בשבת "אין חושך"!). וזוהי מעלתו של נר ה' דחנוכה, כי זהו יום היחיד בחנוכה שאי אפשר לחול בשבת! ואין בו ענין של "שבת" אפי' "בכח" (משא"כ שאר ימי החנוכה שיכולים לחול בשבת יש להם ענין שבת "בכח" עכ"פ).

משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ד

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025

To explain the special quality of the fifth day of Chanukah and why among the days of Chanukah it is one of particular celebration (some explain that it is the day of the Alter Rebbe’s release from his second imprisonment in the year 5561 (1800), but based on the principle that “Merit is brought about on a meritorious day,” we must say that the day itself possesses a special quality): The purpose of the Chanukah candles is to illuminate the darkness of the world, and the main novelty here lies in the weekdays of Chanukah, not on Shabbos Chanukah (when there is no darkness, as the Midrash says: regarding Shabbos the verse doesn’t say “there was nightfall and there was morning,” because on Shabbos “there is no darkness”). And this is the unique quality of the fifth day of Chanukah: it is the only day of Chanukah that can never fall on Shabbos. It contains no aspect of Shabbos, even potentially (unlike the other days of Chanukah, which can fall on Shabbos and therefore have at least a potential connection to Shabbos).

Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5734

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025

החידוש של כנס זה – שמתכנסים בו זקנים וזקנות ביחד עם ילדים וילדות. המעלה בכנס כזה – הזדמנות לילדים לקיים מצות "מפני שיבה תקום", והזדמנות לזקנים להוסיף בחינוכם של הילדים מנסיונם שניתוסף במשך השנים, דלא כמו שהטיפשים אומרים שבגלל שהאדם מזדקן עליו להיות פחות פעיל – ההיפך הוא הנכון, וכמ"ש "ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה", וכההוראה מהדלקת נר חנוכה שבכל יום מוסיפים נר, וגם ענין זה מראים הם "דוגמא חי'" לילדים. השייכות דצירוף זקנים וילדים לחנוכה: טיהור בית-במקדש נעשה בהשגחת זקני וגדולי ישראל והכהנים, ונלחמו במסירות לבטל רצון היוונים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ולהבטיח להמשיך לחנך את הילדים ללמוד "תורתך" ולקיים "חוקי רצונך"; הדגשת שייכות זו בענין החינוך (חנוכה מלשון חינוך) – "חנוך לנער גו' גם כי יזקין גו'", וגם החינוך הוא ע"י הזקנים.

ב' חלקים משיחת יום ד' פ' מקץ, כ"ח כסלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ו
לחברי הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים", ולילדים ולילדות, "צבאות השם", שיחיו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025

The novelty of this gathering is that the elderly are assembled together with the children. This provides an opportunity for the children to fulfill the mitzvah of “rising before an elderly person…,” and for the elderly to contribute to the children’s education based on the experience they have gained over the years. While some foolish people say that a person should become less active as they age, the opposite is true, as it is written, “Days speak, and many years impart wisdom,” and as we learn from lighting the Chanukah candles, where we add another candle every day (and regarding this, too, the elderly serve as a living example for the children). The relation between the joining of the elderly and the children, and the Yom Tov of Chanukah: (1) The purification of the Beis Hamikdash took place under the guidance of the elders and leaders of the Jewish people along with the kohanim, and they fought with mesiras-nefesh to annul the attempt of the Yevanim “to make them forget Your Torah and remove them from the decrees of Your will,” and they ensured that the Jewish education of children would continue. (2) The name “Chanukah” is related to the word “chinuch” (education). With respect to education, (a) the elderly teach the young, and (b) education starts when one is young, but continues his entire life, as the verse says, “Educate the child… even when he grows old…”.

2 excerpts from sichah of Wednesday night, 5th night of Chanukah, to members of Kollel Tiferes Zekeinim Levi Yitzchok and Chochmas Nashim, and to members of Tzivos Hashem

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025

לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

א' הלימודים מנרות חנוכה הוא, שאע"פ שבהדלקת נר א' בלילה הראשון קיים המצוה בשלימות, הרי בבוא הלילה השני מוסיף ומדליק ב' נרות, ועד"ז בלילות שלאח"ז. ומזה הלימוד גם בנוגע לכל עניני תומ"צ, "נר מצוה ותורה אור", שמיום ליום יש לגדול ולהוסיף בזה. ועוד לימוד ממצות נר חנוכה, שגם לאחר קיומה בלילה הראשון דחנוכה, חוזרים ומקיימים אותה גם בלילה השני, ובלילה השלישי (באופן של "חזקה") וכו'. ועד"ז בכל מצוה, שגם לאחרי קיומה בפעם הראשונה חוזרים ומקיימים אותה בכל הזדמנות – "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", ובפרט מצות הצדקה שיכולים וצריכים לקיימה ריבוי פעמים ביום. ויש לקשר זה עם מנהג ישראל ליתן "דמי חנוכה", שכשיהודי מקבל כסף ה"ה לכל לראש נותן ממנו לצדקה אע"פ שהי' יכול לקנות בזה "חיי נפשו", וכך גם מחנכים את הילדים. ויה"ר שתומ"י יוכלו לנצל את ה"דמי חנוכה" לנדבת ביהמ"ק השלישי.

משיחת נר ג' דחנוכה ה'תנש"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025

On Chanukah, although one already fulfilled the mitzvah of lighting Chanukah candles fully on the first night, nevertheless, when the second night arrives one adds and lights two candles, and continues adding every subsequent night. This serves as a lesson for all matters of Torah and mitzvos – “a lamp is a mitzvah and the Torah is light” – that one must constantly grow and add from day to day. Additionally, just as we light the Chanukah candles repeatedly, forming a chazakah, so too with every mitzvah: after fulfilling a mitzvah the first time, we do it again and again at every opportunity, and, “A mitzvah that comes to your hand, do not delay it.” This applies especially to the mitzvah of tzedakah, which can and should be fulfilled many times a day. This also relates to the Jewish custom of giving Chanukah gelt: when a Jew receives money, he first and foremost gives a portion of it to tzedakah (even though it is money he could have used to purchase “the life of his soul”), and this is how children should be educated. May it be Hashem’s will that they will immediately be able to use their Chanukah gelt for donations toward the third Beis Hamikdash.

Excerpt from sichah of the third night of Chanukah, 5751

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025

יום ג' בשבוע הוא גם היום שהשנה חל בו חג הגאולה י"ט כסלו (כבפעם הא' בשנת תקנ"ט), שקשור עם הענין דהפצת המעיינות חוצה, וכן נגלה דתורה – שכ"גוף" לנשמה, פנימיות התורה, ה"ה נמשכת אחרי', וכן קיום המצוות בכלל, ובזה גופא באופן ד"מהדרין מן המהדרין" – כההוראה מימי החנוכה ש"מנהג פשוט" שכל א' מקיים מצוות נר חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין". ולהעיר שלאחרי שיצא ממאסר חזר אדה"ז לוויטעבסק ביום ב' דחנוכה, שאז ניכר לראשונה הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בפועל. וההוראה: להחליט לקיים הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בכל עניני תומ"צ, החל מה"מבצעים" הכלליים, שכ"ז מביא ומזרז שה' עושה בעצמו את ה"מבצע" הכי גדול, עקרי ופנימי – גאולה האמיתית והשלימה; בלי נדר אחלק "על פתח ביתו" של הביהכ"נ וביהמ"ד, הד' אמות של נשיא דורנו, דולר א' לכל א' בתור דמי חנוכה לעשות בו כטוב בעיניו, ובהוספה מדילי'.

שיחת יום ג', ב' דחנוכה, אחרי תפילת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025

Tuesday is also the day of the week upon which 19 Kislev fell this year (as it did the first year 5559) – a day associated with spreading the wellsprings of Chassidus outward, as well as spreading the study of Nigleh (because Nigleh is the “body” of Torah, which goes wherever the “soul” goes) and spreading mitzvah observance in general, and in a manner of mehadrin min hamehadrin, which on Chanukah is the “universally accepted custom.” We know that after the Alter Rebbe’s liberation, he arrived in Vitebsk on Tuesday, the second day of Chanukah. Notably, the second day of Chanukah is the first opportunity to observe the mitzvah of lighting Chanukah candles in the manner of mehadrin min hamehadrin in practice. The lesson is that everyone should firmly resolve to act in the manner of mehadrin min hamehadrin in all matters of Torah and mitzvos, beginning with the Mivtzoim, which will hasten the time when Hashem Himself will carry out the greatest “Mivtza” – the true and complete Redemption. Bli neder, I will be giving out dollars to everyone as Chanukah gelt, and surely everyone will add more of their own.

Sichah of Tuesday, second day of Chanukah, 5738 – after Mincha

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025

הנהגת רבותינו נשיאינו היתה להדליק נרות חנוכה על פתח א' החדרים של הבית ולא ליד החלון הפתוח לרשות הרבים, וצ"ב עפ"י נגלה, כי מגמ' משמע שכשאין אפשרות להדליק את הנרות חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" יש להדליקן ליד חלון הבית הפונה לרה"ר? והרי הם נהגו כך גם בזמן שלא הי' סכנה וגם במציאות שבודאי יעברו ברה"ר עשרה מישראל ויהי' "פרסומא ניסא" וכו' (ואין לתרץ כי כך ראו אצל רבם וה"ז בבחי' "הואיל ונפק מפומא דרב כהנא", כי זה רק מעבירה את השאלה על רבם), והביאור י"ל: א) החיוב להדליק הנרות ליד החלון הוא רק אם החלון הוא למטה מעשרים אמה, כמפורש בגמ'. ב) לרוב ה"חנוכיות" בזמננו יש דופן מאחורי הנרות, ואם יעמיד את החנוכי' באופן שהנרות ייראו מבחוץ הנה אז: 1. ההדלקה עצמה תהי' קשה לו 2. יחסר הענין של "פרסומי ניסא" לבני-הבית עצמם כי הדופן יסתיר להם את הנרות, (וכיון ש"הדלקה עושה מצוה" לא כדאי להדליק קודם את הנרות כשהם לבפנים ואח"ז לסובב את הנרות לבחוץ וכו'). וכ"ז הוא לשקו"ט בלבד, אבל בנוגע לפועל ‏–‏ מכיון שזה הי' ה"מעשה רב" של רבותינו נשיאינו הרי כך צ"ל הנהגת כאו"א מאתנו.

משיחת נר ה' דחנוכה ה'תש"ל

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025

Explanation is required according to Nigleh as to why the Rebbeim would light Chanukah specifically in a doorway between two rooms inside the house, whereas it is understood from the Gemara that one should light Chanukah candles “at the entrance to one’s house on the outside,” and if one cannot, he should light at a window facing the public domain. And the Rebbeim did this even in times when there was no danger from people outside seeing the candles, and even where it was certain that ten Jews would be passing by in the public domain (thus fulfilling the requirement of pirsumei nisa) etc. (And we cannot simply answer that they did so because that is what they observed by their Rebbe – “since it came from the mouth of Rav Kahana…” – because then the question just becomes why their Rebbe did so.) This can be explained as follows: (1) The obligation to light the candles by the window applies only if the window is lower than twenty amos, as the Gemara says. (2) Most Chanukah menorahs these days have a back panel behind the candles. Therefore, if the menorah is placed facing the public domain, then (a) one would have to reach over the panel to light, which is difficult, and (b) the candles won’t be seen by the people inside the house because they will be blocked by the back panel. (Turning the menorah around after lighting it is not an option because “the lighting is the mitzvah,” so the candles shouldn’t be moved after lighting.) All of this is in the realm of discussion and debate, but practically speaking, since in practice the Rebbeim lit at the doorway inside the house, this is what every one of us should do.

Excerpt from sichah of the 5th night of Chanukah, 5730

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025

אף שהמסקנא היא שחנוכה הוא רק "להלל ולהודאה" ולא "לשמחה", אבל מכיון שלדעת הרמב"ם צ"ל גם בחנוכה ענין של שמחה, הרי ראוי ונכון לנהוג כן עכ"פ פעם א' במשך ימי החנוכה – לא בתור חיוב אלא בתור מנהג, ובפרט שלא ראו כן אצל רבותינו נשיאינו (והרי שמחה אמיתית היא רק כשמצרפים גם אחרים, ואם עשו זאת הי' זה מתפרסם). מכיון שלאחרונה ניתוסף בענין החושך – אע"פ שצריך לדעת גם "מעלות עצמו", שכבר פעלו גדולות ונצורות בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, והגיעו גם למקומות כאלו שלא שערו כלל, והולך ומתפשט וכו', אבל עדיין לא הגיעו לכל יהודי ולכל מקום, ואלו הם ה"פכים קטנים" שמעכב עדיין ה"קץ שם לחושך" – צ"ל הענין ד"וה' יגי' חשכי". ולכן, כדי לפרוץ גם נקודות החושך האחרונות, ה"ז דבר נכון ונדרש להוסיף בענין השמחה, שזהו חידוש גם לגבי השמחה של הקפות בשמע"צ ושמח"ת, ובמילא שמחה גדולה יותר, עד שע"י שמחה זו נרקוד לקראת משיח צדקנו, ובקרוב ממש!

ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת ה'תשל"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025

Although the halachic conclusion is that Chanukah is a time of “praise and thanksgiving” and not “rejoicing,” nevertheless, since according to the Rambam it is also a time of joy, it is fitting and appropriate to conduct a joyous celebration at least once during Chanukah, not as an obligation, but as a custom. Though it is true that one must recognize his own virtues, and it is true that great and wondrous things have already been achieved in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus outward, reaching places never imagined etc. – still, not every Jew and every place has yet been reached; there remain the “small jugs” that delay the “end to darkness.” Since lately there has been an increase in darkness, and we need “Hashem to illuminate the darkness,” therefore, to break through even the final spots of darkness, it is proper and necessary to increase in joy. Since this celebration is a novelty even compared to the joy of the hakafos on Shemini Atzeres and Simchas Torah, it is therefore an even greater joy, and with it we will dance to greet Moshiach Tzidkeinu, may it happen very soon.

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Mikeitz, Shabbos Chanukah, first day of Rosh Chodesh Teves 5738

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025

לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלו
לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

עה"פ בתחילת פ' וישב "וישב יעקב גו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו'" מביא רש"י שכאשר "יעקב ראה כל האלופים [של עשו] הכתובים למעלה תמה ואמר מי יכול לכבוש את כולן?! מה כתיב למטה – אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש – ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף הכל". וההוראה: כאשר רואים את חושך הגלות הכפול והמכופל נשאלת השאלה איך אפשר להתמודד עם זה? הנה יש לדעת שבכאו"א יש את הענין של "יוסף" שבכוחו שורף את חומת הגלות וכו'. ועד"ז בעבודתו של כאו"א בעצמו, שאינו מתפעל מ"גויים" ו"גויאישקייט", מפני שהוא יודע את האמת ש"בית יעקב לאש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש"! ועי"ז מתמלאה בקשתו של יעקב ש"ביקש .. לישב בשלוה" (כמ"ש רש"י עה"פ וישב יעקב), בגאולה האמיתית והשלימה כאשר "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה".

משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025

On the verse at the beginning of parashas Vayeishev, “And Yaakov settled…These are the descendants of Yaakov: Yosef…”, Rashi states that when “Yaakov saw all the chieftains [of Esav] written above, he wondered and said, ‘Who can conquer them all?’ What is written afterwards? ‘These are the descendants of Yaakov: Yosef…’, and it says, ‘The house of Yaakov will be a fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav will be straw’ – a spark will come forth from Yosef that will destroy and consume them all.” The lesson is that when one sees the doubled and redoubled darkness of exile, and he wonders, how can we confront it, the answer is: One must know that within every Jew there is “Yosef,” with the power to burn down the wall of exile etc. Similarly in one’s personal divine service, he is not intimidated by the goyim or by goyishkeit, because he knows the truth – that “The house of Yaakov is fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav is straw.” In this way, Yaakov’s request to “dwell in tranquility” is fulfilled (as Rashi says on the verse), with the true and complete Redemption, when “Deliverers will ascend Mount Tzion to judge the mount of Esav, and the kingship will be Hashem’s.”

Excerpt from sichah of 19 Kislev 5743

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025

לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

עה"פ [בחמישי דפ' וישב] "ויהי יוסף יפת תואר" פרש"י: "כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו'". ההכרח לפרש את הפי' ב"יפה תואר" כך הוא דלפי' הפשוט אינו מובן מ"ש כאן "ויהי יוסף יפה תואר" - מה זה נוגע לכאן, הרי יוסף הי' "יפת תואר" גם לפני ירידתו למצרים?!, ולכן פרש"י שבא בהמשך למסופר בפרשה לפנ"ז, שיוסף עשה פעולות כאלה להיות "יפה תואר" וכו'. וההוראה: אף שיעקב הי' במדינה אחרת ובכלל לא ראה את הנהגת יוסף, בכל זאת הי' יוסף צריך להצטער בצערו של יעקב. כי אהבת ישראל אמיתית היא שצערו של השני, לא משנה איפה הוא נמצא, הוא צער שלו!

משיחת מוצש"פ וישב ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025

On the verse (in chamishi of parashas Vayeishev), “Yosef had handsome features and a beautiful complexion,” Rashi states: “Once he saw himself in control, he began to eat and drink and groom his hair. The Holy One, blessed be He, said, ‘Your father is mourning, and you are grooming hair – I will incite the bear against you.’ Immediately: ‘His master’s wife cast her eyes upon him….’” The reason Rashi has to explain it this way is because seemingly, it is unclear how it is relevant here that “Yosef had handsome features”; after all, Yosef “had handsome features” even before he went to Egypt? Therefore, Rashi explains that this comes as a continuation of what it says earlier in the parashah, that Yosef put effort into doing things that made him have a handsome appearance etc. The lesson is that although Yaakov was in another country and didn’t see how Yosef was conducting himself at all, nevertheless, Yosef should have felt Yaakov’s suffering and refrained from such things. Because true Ahavas Yisroel means that the pain of another Jew, no matter where he is, is your pain.

Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev 5740

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025

לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלו
לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף
נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי