לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) א' התקנות של כ"ק מו"ח אדמו"ר שרצה שתתפשט בכל מקום ה"ז הר"ת ד"חת"ת": שבמשך המעת-לעת 1. ילמדו חלק בפרשת השבוע עם פרש"י כפי שנחלק לימי השבוע, 2. לומר שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש, 3. ללמוד שיעור תניא כפי שהוא חילק לימי השנה, ואמר, שזה קשור עם מ"ש [בחמישי דפ' וישלח] "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם וגו'", שעד"ז עוזר ומסייע הענין ד"חת"ת" בכל יהודי. 2) זה שמזכירים ע"ד התקנה דשיעורי חת"ת בתשכ"ה בטח יעזור שגם אלו שכבר לומדים שיעורים אלו – ילמדו אותם כדבר חדש ובחיות נוספת. 3) בנוגע לשיעורי חת"ת הזכיר כ"ק מו"ח אדמו"ר את מ"ש הצ"צ לאדמו"ר מהר"ש: "ויסעו, ויהי חתת אלקים וגו'", שהי' זה סיוע עבורו בכו"כ ענינים. 4) בשיעורי חת"ת היומיים יש הוראה השייכת במיוחד לעבודה המיוחדת של אותו יום; מ"ש הצ"צ בקשר לפסוק "ויסעו, ויהי תתת אלקים וגו''. 5). התעוררות ע"ד התקנה דשיעורי חומש תהלים תניא שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם הכריז והדגיש כמ"פ; ע"י אמירת חת"ת נפעל הענין ד"חתת" כפשוטו על כל אלו שמסביב, ואצל בנ"י ניתוסף בענין ד"ויסעו", עד הכניסה לארצנו הק' בביאת משיח צדקנו.

1) משיחת י"ב תמוז, ה'תשט"ז. 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה. 3) משיחת פורים ה'תשכ"ו. 4) משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"ב. 5) משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה.

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025

A compilation of sichos on the topic of Chitas: (1) One of the takanos that my father-in-law, the Rebbe, strove to publicize everywhere was the study of Chitas every day – the weekly parashah with Rashi as divided according to the days of the week, the daily Tehillim as divided according to the days of the month, and the daily Tanya as the Rebbe divided according to the days of the year. (2) Although Chitas is not a new thing, by mentioning the takanah again, even those who already keep it will now do so with renewed vitality, and they will learn it as something new. (3) Every day’s Chitas contains a lesson relevant specifically to the service of that day. (4) The verse states, “They traveled; the dread (‘chitas’) of G-d was upon the cities…” – as the Rebbe emphasized, the study of Chitas helps and supports a Jew in many ways. (5) Through the study of Chitas we will travel to our Holy Land with the coming of Moshiach Tzidkeinu.

Excerpts from sichos of (1) 12 Tammuz 5716; (2) 12 Tammuz 5725; (3) Purim 5726; (4) Rosh Chodesh Shevat 5742; (5) 13 Tammuz 5735

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025

ביאור הצ"צ למה נאמר בשלישי דפ' וישלח תחילה "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל" (כקושיית המפרשים): "פניא-ל" בכלל הוא ע"ד מ"ש "לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש", שעבודת ה' צ"ל חדורה גם בפנימיות הלב‏ – ‏"בקשו פני", וכדי לבא לזה ה"ז ע"י "את פניך הוי' אבקש"‏ – ‏אינו מסתפק בחיצוניות דאלקות, ההתבוננות בגדלות ה' שבבריאת העולמות וכו', אלא מבקש את הפנימיות דאלקות, וזהו ראיית אלקים "פנים אל פנים"‏ – ‏פנימיות דאלקות ופנימיות הלב. וכדי שההתקשרות תהי' עם הפנימיות דלמע' ה"ז ע"י הביטול‏ – ‏נקודה, "יו"ד" ("פניא-ל"), אבל התכלית היא שזה יומשך גם בשש המדות (ו', "פנוא-ל") וכו'.

‏משיחת אור לי' כסלו ה'תשמ"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025

The commentators note that the verse states (in shelishi of parashas Vayishlach) that, “Yaakov named the place Peniel,” and then says that “The sun rose for him as he passed Penuel.” The Tzemach Tzedek explains that “Peniel” relates to the verse, “For You my heart says, ‘Seek My presence.’ Your presence, Hashem, I will seek”: A Jew’s Divine service must permeate the inside of the heart, (“seek My presence”), which is accomplished when one does not suffice with finding the exterior of G-dliness, by contemplating Hashem’s greatness as manifest in creation etc., but seeks the inner core of G‑dliness (“Your presence, Hashem, I will seek”). In this way, one sees Hashem “face to face” – the inner core of G‑dliness meeting the inside of the heart. The way to connect to the inner core of G-dliness is bitul, represented by the letter yud in Peniel (פניא-ל), but the ultimate purpose is to incorporate it into the six emotional attributes, represented by the letter vov in Penuel (פנוא-ל) etc.

Excerpt from sichah of Monday night, 10 Kislev 5745

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025

לזכות שיינא מירל בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה י"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

כתיב "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" [כמ"ש בחמישי דפ' בלק], ומבואר ע"ז בלקו"ת, שב"ישראל" אין אפי' "עמל", אבל ב"יעקב", אע"פ שאין "און" אבל יש "עמל". והביאור בעבודת האדם: בכדי למלאות את שליחותו בעוה"ז על האדם להלחם "עם אלקים ואנשים", עם העלמות והסתרים דעוה"ז – "אלקים", ועם אנשים המלעיגים ומנגדים לעבודתו. וזהו מדרגת "יעקב". ואף שגם מי שהוא במדרגא זו, דרגא הכי תחתונה, "יעקב" מלשון "עקב", ושייך רק לקב"ע, מבטיח לו הקב"ה ש"לא הביט און ביעקב", שבכוחו לנצח את המלחמה ולהיות נקי מ"און", אבל הדבר כרוך ב"עמל" ויגיעה לעמוד נגד ההעלמות והסתרים וכו'. אבל מדרגת "ישראל", שנק' כך ע"ש "כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל" [כמ"ש בשני דפ' וישלח], שכבר ניצח את ההעלמות והסתרים ושולט עליהם, עד שהם מסייעים לעבודתו, אינו צריך כבר ל"עמל" ויגיעה ללחום נגד היצה"ר ועם ההעלמות והסתרים, ועבודתו היא עליות בקדושה גופא, חיים של עונג וכו'.

משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025

On the verse, “He has not beheld evil in Yaakov, and has seen no perversity (lit “toil”) in Yisroel….” Likutei Torah explains that in “Yaakov,” there is no “evil” but there is “toil,” whereas in “Yisroel” there is not even toil. In terms of a person’s divine service: to fulfill one’s mission in this world, one must battle “with Elokim and with men,” meaning with the concealment and obscuration of this world (“Elokim”), and with people who mock and oppose him. This is the level of “Yaakov” (from the word akev, “heel”), which represents Divine service that lacks intellect and emotion and is based only on kabbolas ol. Hashem promises that “He has not beheld evil in Yaakov” – even a person on the level of “Yaakov” has the power to win the battle and remain free from evil, but it requires “toil” and effort to withstand the struggles etc. In contrast, the level of “Yisroel” (the name given because “you have striven with Elokim and with men and have prevailed,” as it says in sheini of parashas Vayishlach), refers to someone who has already triumphed over the forces that conceal and obscure, to the point that he now rules over them and they in fact assist him in his service. Such a person no longer requires toil to battle the yetzer hara or the concealment; his service is to ascend from level to level within holiness itself, a life of delight etc.

Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025

ענינו המיוחד של אדמו"ר האמצעי הי' – לימוד החסידות בהרחבה, הן אמירת החסידות שלו היתה בשופי ובלי הגבלות, והן המאמרים שהודפסו בחייו על ידו (ודבר שבדפוס הוא לדורות) הם שלא בערך יותר (בכמות) ביחס למה שנדפס בימי אדה"ז שלפניו והצ"צ שלאחריו, (וכידוע שבספירות הנה אדה"ז הוא בחכמה (נקודה) ואדמו"ר האמצעי בבינה – "רחובות הנהר" וכו'). וההוראה מזה מובנת בפשטות: ללמוד חסידות באופן של הרחבה (ועד"ז בנוגע לנגלה דתורה). וכן להפיץ המעיינות חוצה באופן של הרחבה, ולכ"א יש את הכח, שליחות, זכות ותפקיד הזה. ואין להסתפק בשמיעת וחזרת הדברים אלא להביא את הדברים למעשה בפועל שהוא העיקר!

משיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025

The unique characteristic of the Mitteler Rebbe was the study of Chassidus with great abundance. This is seen in his delivery of Chassidus in great abundance and without limitation, and in the large number of maamarim he printed during his lifetime, incomparably more than the number printed in the time of the Alter Rebbe before him and the Tzemach Tzedek after him. (And as known, the Alter Rebbe corresponds to Chochmah, which is a seminal point, while the Mitteler Rebbe corresponds to Binah, “the expanses of the river” etc.) The lesson from this is simple: to study Chassidus (and so too, Nigleh) in an expansive manner, and to spread the wellsprings of Chassidus outward in an expansive manner. Everyone has the ability, the mission, the merit, and the job of doing so, and one should not suffice with merely hearing and reviewing the words; rather, one must incorporate them in practical action, which is the main thing.

Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Vayetzei, 10 Kislev 5740

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025

לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

בקביעות ש.ז. (כבפעם הראשונה) חל ט' כסלו [יום הולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע] בש"פ ויצא שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מא"י לחו"ל (ע"ד יום ההולדת – ירידת הנשמה למטה), וחג הגאולה [שלו ב]י' כסלו ביום א' פ' וישלח שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מחו"ל לא"י (ושהשלים את עבודתו וכו' – ע"ד יום ההסתלקות שאז נשלמת עבודת הנשמה). וההוראה: התעסקות בהפצת המעיינות חוצה כפי שתבע אדמו"ר האמצעי צ"ל בכל זמן – בין במצב של "ויצא" – הוא עומד לצאת למקום "חרון אף של עולם", וטוען שקודם כל עליו לדאוג להכין א"ע ואינו יכול להתעסק עכשיו עם הזולת..., ובין במצב של "וישלח" – רק עכשיו גמר "עשרים שנה" בבית לבן, וסוף סוף "האט ער דערלעבט" שיכול לחזור לביהכנ"ס וביהמ"ד, וטוען שרוצה קצת זמן "לנוח" וליהנות מ"שכר מצוה מצוה"...

ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025

This year (like the first year), 9 Kislev (the birthday and yahrtzeit of the Mitteler Rebbe) falls on Shabbos Parashas Vayeitzei, which discusses Yaakov’s journey from Eretz Yisroel to the diaspora (corresponding to the birthday, when the soul descends to the body), and 10 Kislev (his day of liberation) falls on Sunday of Parashas Vayishlach, which discusses Yaakov’s journey from the diaspora to Eretz Yisroel (corresponding to the yahrtzeit, when the soul’s mission is completed). The lesson is that one must be involved in spreading the wellsprings of Chassidus outward, as the Mitteler Rebbe demanded, at all times – whether in a state of “Vayeitzei” (when one is about to enter “Charan,” the “anger of the world,” and he might think that he must first take care of himself before dealing with others), or in a state of “Vayishlach” (when one has just completed “twenty years in the house of Lavan” and he might think now is the time to return to the shul and beis midrash to rest and enjoy the “reward of the mitzvah”).

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025

הוראה ממ"ש [בחמישי דפ' ויצא] "ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים": ישנם הטוענים שהצורך להוסיף בלימוד התורה והידור בקיום המצוות וכו' הוא רק ליושבי אהל וכיו"ב אבל אלו העוסקים במשא ומתן ברשות השו"ע ועוסקים ב"צאן רבות עבדים ושפחות גו'" ב"פדן ארם" ‏–‏ להם מותר להתנהג כ"במקומנו" ולהתעסק ב"משא ומתן" ‏–‏ "באמונה"... כמו שה"משא ומתן" דורשת ‏–‏ לוותר "קצת" על האיסור דהשגת גבול... ושאר מיני "היתרים" (כמו שמצינו שישנם ענינים שלא' ה"ז איסור גמור ולשני ה"ז מותר לכתחילה כמו "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו וכו'" משא"כ עם הארץ) ‏–‏ הנה עליהם לדעת שתכלית שליחותם להתעסק בענינים אלו היא כדי שיהי' "ויפרץ האיש מאד מאד", לעבוד את ה' בשלימות לא רק בהיותם יושב אוהל, אלא גם בעמדם בשוק עם "חמורים וגמלים".

ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025

Chamishi of Parashas Vayeitzei states, “The man became exceedingly prosperous; he owned many flocks, maidservants and servants, and camels and donkeys”: Some people think that only “those who dwell in the tents,” meaning those who are fully immersed in Torah and holy matters, are required to increase in Torah study and hidur in mitzvos, etc., while businesspeople, who are involved with “flocks, servants and maidservants” in “Paddan Aram” etc., are permitted to “do what is done in our place” such as compromising “a little” when it comes to encroaching on another’s livelihood and other so-called “leniencies.” (As we find, sometimes something is totally prohibited for one person, while it is totally permissible for another, such as a “stain on a garment” which for a Torah scholar is a chilul Hashem, but not for an unlearned person.) But they must know that the ultimate purpose of their mission in being business is so that “the man become exceedingly prosperous” – to serve Hashem completely, not only while in the tent of Torah and davening, but even while standing in the marketplace among “camels and donkeys.”

2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025

קריאת השם "יוסף" [ע"י רחל] היתה ע"ש הבקשה "יוסף ה' לי בן אחר" [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. ומבאר הצ"צ, שהכוונה היא לבן כזה שיעשה את מי שהוא בבחי' "אחר" – בחי' "בן". וזה הי' גם עבודתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו "יוסף", כל ימי חייו, בין בשנים כשהיו תחת גזירות איומות וכו', ועד"ז בשנים שלאח"ז כשהגיע למדינות הרווחה, הנה מיד כשהגיע לאמריקה התחיל לבטל ההנחה שהי' שם ש"אַמעריקע איז אַנדערש" ושב"אַמעריקע" העיקר הוא הגשמיות וכו', ענין של "אחר". וכ"ז מתוך מס"נ. והוא סלל את הדרך שעל כל אחד מאתנו ללכת בה – לעשות מ"אחר" – "בן".

ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, י' שבט ה'תשל"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025

Yosef was given his name because Rochel said, “May Hashem add another son for me” (as it says in revi’i of Parashas Vayeitzei). The Tzemach Tzedek explains that she meant a son who would turn those who are in the state of “other” into “sons.” This was also the work of my father-in-law, the Rebbe (whose name was “Yosef”) throughout his entire life, which he did with mesiras-nefesh, whether it was during the years of terrible decrees etc. or in later years when he came to free countries. Immediately upon arriving in America, he set out to abolish the mindset there that “America is different” and that in America materialism is paramount etc., which was a mentality of “other.” And he paved the way for every one of us to likewise turn those who are “other” into “sons.”

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5731

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025

ב"דף השער" של ספר התניא כותב אדה"ז "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה". וי"ל דבזה מתבטא חידושו של שיטת חסידות חב"ד על שיטת חסידות פולין: שיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי' – אל תקרי יחְי' אלא יחַי'", שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י הצדיק, והוא "מחי'" בזה את המקושרים אליו. דרך זו היא "קצרה וארוכה". היא "קצרה" בשטח המקום, כי היא פוטרת אותו מהיגיעה וההשתדלות ביותר הדרושה כדי להבין פנימיות התורה, אבל ב"כניסה לעיר" היא "ארוכה", מכיון שההתקשרות עם הצדיק היא רק בנוגע לנפה"א אבל הנפה"ב והגוף לא התברר עי"ז. אבל שיטת חב"ד, אכן ב"שטח" היא "ארוכה" – צריך להתייגע בעצמו ללמוד ולהבין פנימיות התורה, ובאופן שזה יחדור כל כחות הגלויים עד שגם השכל האנושי יבין אותה, ושהלימוד יביא לידי מעשה, אבל לכן דרך זו היא "קצרה" ביחס למילוי שליחותו.

ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025

The Alter Rebbe writes in the title page of the Tanya that the purpose of the sefer is “to explain clearly how it is very near…in a long and short way.” It can be explained that this expresses the unique quality of the approach of Chassidus Chabad over that of Polisher Chassidus: The approach of Polisher Chassidus is based on the verse “A tzaddik lives by his faith” – “Do not read it as ‘lives’ but as ‘gives life,’” meaning that the tzaddik, through his Torah and divine service, “gives life” to those who are connected to him. This path is “short and long”: It is “short” in terms of the effort of the chassid, who is exempted from the tremendous toil and effort required to understand the teachings of the inner dimension of Torah. But when it comes to actually “entering the city,” it is “long,” because the connection to the tzaddik is only through the G-dly soul, while the animal soul and the body are not transformed by it. In contrast, the Chabad approach is “long” in terms of the effort of the chassid, who must personally toil to study and understand the teachings, and in such a way that the teachings penetrates all of the revealed faculties including the human intellect and practical action, but precisely because of this, this path is “short” in terms of fulfilling one’s mission.

2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5719

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025

לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת משפחתו שי'