[המשך] ההוראה הנצחית [למרות שהמשכן ובתי המקדש לא קיימים] מזה שהתורה חוזרת עוה"פ ג' פעמים על כל הפרטים שבמשכן וכו' מובנת מפשטות הדברים שמדובר כאן בענין הכי עיקרי ‏–‏ עשיית המשכן שבו יהי' "ושכנתי בתוכם" ‏–‏ השראת השכינה בכאו"א מישראל! שלכן "הכניס" הקב"ה א"ע בזה בכל הפרטים בציוויו למשה וכו' עד אשר הראה למשה "בהר" את הכל וכתב בתורה את כל הפרטים. וכל ה"שטורעם" הזה חוזר ע"ע עוה"פ במסירת הדברים לבנ"י. ולא מסתפקים גם בזה וזה ש"כל ישראל בחזקת כשרות" ובפרט לאחרי ה"סלחתי כדבריך" – אלא כל ה"שטורעם" הזה חוזר ע"ע עוה"פ בפירוט חשבון נדבות המשכן בפועל. וזה חוזר ע"ע עוה"פ ב"חשבון הנפש" איך הי' הביצוע בפועל! [המשך יבוא]

משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2026

[Continued.] The eternal lesson (that applies even though the Mishkan and Beis Hamikdash aren’t currently standing) from the fact that the Torah repeats all the details of the Mishkan three times can be understood from the fact that the Mishkan is of utmost importance – it is the place where “I will dwell among them” and through which the Shechinah rests within every Jew. This is why Hashem invested Himself so much in all the details when He spoke to Moshe, to the extent that he showed Moshe everything when he was on the mountain, and recorded all the details in the Torah. And all the details, with all the fanfare, are repeated again when the command is conveyed to the Jewish people, and even that is not enough: although the Jewish people could presumably be relied upon to carry out the command (because “all Jews are presumed upright,” especially after they were forgiven for the sin of the golden calf), all the details are repeated again when the Torah makes an accounting of the donations actually given to the Mishkan and again when the Torah describes the command being carried out in practice. (To be continued.)

Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2026

לזכות ריסה בת צביה שתחי' ליום הולדת שלה כ"ב אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

*

לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדר
לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף
נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

ההוראה מהענין שבולט כ"כ בכללות פרשיות ויקהל-פקודי היא פשוטה ביותר. תוכן פ' ויקהל-פקודי הוא: 1) הקהלת משה את בנ"י ומסרם את ציווי הקב"ה – שבפ' תרומה-תצוה – על נדבת עשיית והקמת המשכן וכליו והקרבת קרבנות וכו'. 2) "פקודי המשכן" – החשבון והסך-הכל של כל נדבות המשכן בפועל. 3) עשיית המשכן וכליו, הקמתו והקרבת הקרבנות בפועל. וכאן נשאלת שאלה כללית: לאחרי שבציווי הקב"ה למשה בפ' תרומה-תצוה כבר נכתבו כל הפרטים ופרטי-פרטים, מדוע במסירת משה את הדברים לבנ"י בפ' ויקהל חוזרת התורה עוה"פ על כל הפרטים, וחוזרת על כל הפרטים עוה"פ בפ' פקודי בחשבון נדבות המשכן בפועל, ועוה"פ בעשיית המשכן וכליו הקמתו וכו' בפועל – ולא נאמר בקיצור שמשה מסר לבנ"י ושבנ"י עשו ככל אשר צוה ה' את משה וכיו"ב?! מכיון שהשאלה היא בולטת, צריכה גם ההוראה להיות פשוטה וגלוי' [המשך יבוא]

ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2026

After the Torah already stated the many details of Hashem’s command regarding the donations and the construction of the Mishkan in Terumah and Tetzaveh, why does the Torah repeat them again in Vayakhel, when Moshe conveys the command to the Jewish people, and again in Pekudei regarding the accounting of the donations etc., and again when describing the actual construction of the Mishkan? Why does it not simply state briefly that Moshe conveyed Hashem’s command to the Jewish people, and they carried it out fully? Since the question is so obvious, the lesson must also be one that is simple and openly visible. (To be continued.)

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2026

לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת משפחתו שי'

לקט שיחות בענין ההגבלות הידועות בשתיית משקה.

1) זאת חנוכה ה'תשל"ט. 2) ליל ט"ו בשבט ה'תשל"ט. 3) אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב. 4) י"ב תמוז ה'תשמ"ז. 5) ט"ו תמוז ה'תשמ"ז. 6) י"א ניסן ה'תשמ"ח. 7) ט"ו מנחם-אב ה'תשמ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2026

A compilation of sichos regarding the restrictions on drinking mashke.

Zos Chanukah 5739; (2) 15 Shevat 5739; (3) 13 Nissan 5742; (4) 12 Tammuz 5747; (5) 15 Tammuz 5747; (6) 11 Nissan 5748; (7) 15 Menachem-Av 5749

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2026

עה"פ [בשני דפ' ויקהל] "וכל הנשים.. טוו את העזים" פרש"י "מעל גבי העזים טוו אותן", וכך יכלו לגזוז את החוטים מעל העזים בסמיכות ממש להבאתם למשכן, ובמילא היו החוטים "טריים" ומשובחים יותר וכו'. הטעם שגם מטווה התכלת והארגמן וכו' (שבפסוק שלפנ"ז) לא טוו מעל הכבשים, נתבאר בהתוועדות הקודמת, כי בין כך לא יכלו לגזוז הצמר בסמיכות ממש להבאתם למשכן, כי את הצמר היו צריכים להביא כשהוא צבוע בתכלת או ארגמן וכו', ולא היו יכולים לצבוע אותו מעל הכבשים, כי עד שישתמשו בו בפועל יגדל יותר ויחסר הצבע בתוספת. והנה כו"כ שאלו על ביאור זה וכו', אבל הם לא שמו לב למציאות הפשוטה - הדרך לצבוע צמר הוא לא שצובעים כל שערה לבד עם מברשת..., אלא ע"י שמכניסים אותו לקדירה רותחת עם הצבע וכו', ופשוט שלא שייך לעשות כך כשהצמר מעל הכבשים! הביאור שנת' הי' רק לחידודי ובדוחק - שאפי' אם היו רוצים לצבוע כל שערה לבד מעל הכבשים, שלא כדרך, לא היו יכולים, כנ"ל.

משיחת פורים ה'תשל"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2026

On the verse (in sheini of parashas Vayakhel), “All the women whose hearts inspired them with skill spun the goat hair,” Rashi explains: “They spun it off the backs of the goats.” This way, the spun hair could be shorn immediately before being brought to the Mishkan, resulting in fresher threads etc. During the previous farbrengen it was explained that the reason the sheep’s wool (mentioned in the previous verse) was not similarly spun directly from the sheep is because it had to first be dyed; therefore, the wool could not be shorn immediately before being brought to the Mishkan in any event. And even if they also dyed the wool while it was still on the sheep, by the time the wool was ready to be shorn and used, the wool would have grown, and the new part of the wool would have been undyed. I received many questions about this explanation, with different proposals as to how the wool could have been dyed from the backs of the sheep, but they overlook the simple reality that wool is dyed by placing the wool in a boiling pot with the dye, which obviously can’t be done when the wool is still on the sheep. The purpose of the explanation was only to say that even if they wanted to depart from the usual practice and dye every strand individually while it was still on the sheep (with a brush and the like), it wouldn’t have helped because by the time it was to be used the wool would have grown more.

Excerpt from sichah of Purim 5736

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2026

לזכות חוה בת קעניא שתחי' וחנה בת עלקא שתחי' ליום ההולדת שלהן י"ט אדר
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת ר' יעקב ליב שי' אלטיין

*

לע"נ הילד חייל בצבאות ה' מנחם מענדל ע"ה בן – יבדלחט"א – הרב ברוך שי' חייקין ליום היארצייט שלו י"ט אדר. תנצב"ה.

תוכן פ' פרה הוא הטהרה דטומאת מת שעי"ז מתבטל גם הרושם דענין העדר-החיים (הסיבה דטומאת מת). ומובא במדרשים שענין זה הי' תמוה ומופלא גם למשה רבינו ולשלמה המלך עד שמשה שאל את ה' "במה תהא טהרתו?!" ואז גילה לו את פ' פרה ואח"ז מסרה משה לבנ"י וכו'. והנה דבר זה שהי' מופלא אפי' אצל משה וכו', הנה אף שזה התקבל אצלו לאחרי שנמסר לו פ' פרה, אבל אצל בנ"י נשאר בגדר פלא ו"חוקה" גם לאח"ז. והביאור: ענין עיקרי בתורה הוא שהתורה לא תישאר בהבנת השכל אלא שתפעול גם ברגש שבלב, וענין זה, לבטל את השאלה "במה תהא טהרתו" ואת הרושם מהענין של העדר-החיים גם ברגש, היא עבודה גדולה וקשה גם לאחרי כל ההסברים בשכל, ולכן גם לאחרי שה' גילה את פ' פרה והדבר חדר את השכל (ואצל משה גם הרגש), נשאר הדבר אצל בנ"י מופלא ביחס לרגש. ותובעים מכ"א להשתדל עכ"פ שזה יחדור גם את הרגש, ונתינת-כח מיוחדת לזה היא כשקוראים פ' זו בתורה.

משיחת כ"א אדר ה'תשמ"ח (סיום השלשים להסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע)

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2026

The midrash states that even Moshe Rabbeinu and Shlomo HaMelech were perplexed as to how it is possible for the impurity of death to be purified, as Moshe asked, “What will purify it?”, but then Hashem revealed Parashas Parah, and Moshe was able to accept it and convey it to the Jewish people etc. But although Moshe was able to accept it, for the Jewish people it remained a wonder and a chok even afterwards. This is because the point of Torah is not to remain in the intellect, but to also affect the emotions of the heart – and to remove even the emotional impact of death (“What will purify it?”) is a very lofty and difficult task even after all the intellectual explanations. Therefore, even after Hashem revealed Parashas Parah, and even after it permeated the intellect (and in Moshe’s case, it permeated the emotions as well), it remained a wonder for the Jewish people with respect to the emotions. Nevertheless, every Jew is expected to at least strive to bring himself to a state where it penetrates the emotions as well – and we are empowered to do this when we read Parashas Parah in the Torah.

Excerpt from sichah of 21 Adar 5748 (marking the shloshim of the Rebbetzin זי"ע)

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2026

לזכות בנימין בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו י"ח אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

לפי ערך גודל הירידה שמסופר עלי' בחלק הראשון של פ' כי תשא [חטא העגל], שהיא ירידה שאין כמוה, ניתן להעריך את גודל העלי' שלאחרי' שמסופר עלי' לאח"ז בשיעורים דימים אלו, שהיא עלי' שאין כמוה, ובאמת הטעם למה "הרשה" הקב"ה שתהי' ירידה כזאת הוא כי דוקא עי"ז באים בנ"י לעלי' הכי גדולה (כמבואר בענין "נורא עלילה על בני אדם"), וכפי שיהי' בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו, ולכן השם של כל הפרשה - כולל הענינים הבלתי רצויים שבה - הוא "כי תשא"; בפ' כי תשא מדובר הן ע"ד לוחות הראשונות והן ע"ד לוחות האחרונות, ויש בזה מה שאין בזה, ויש דוגמתם בכאו"א, ועוד.

שיחת ט"ו אד"ר ה'תשנ"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2026

From the magnitude of the unparalleled descent described in rishon of parashas Ki Sisa (the sin of the golden calf), we can appreciate the greatness of the subsequent ascent, which is also unparalleled. And this ascent is the only reason Hashem allowed such a descent to take place in the first place (as explained regarding the verse “an awesome pretext upon the sons of man”), and the same applies to the ascent that will take place very soon with the coming of Moshiach. This is why the entire parshah, including the undesirable part, is called Ki Sisa (“When you lift up…”). Parashas Ki Sisa discusses both the first and second Luchos, each of which has an advantage over the other, and each of which is reflected within every Jew.

Excerpt from sichah of 15 Adar Rishon 5752

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2026

לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

[המשך] וזוהי ההוראה מהשם של חג הפורים, בלשון מדי ופרס – אם נזדמן לו ענין של "פרס ומדי" ה"ז בכדי שיעשה ממנו ענין של "ימי הפורים", שענינם – "ונהפוך הוא", הפיכת ענין של חול ו"עמי הארץ" לקדושה ויהדות, שעי"ז נעשה מציאות חדשה, ע"ד הדבר חדש שנפעל ע"י תשובה מאהבה – "זדונות נעשו לו כזכיות", שזה מביא את ה"ונהפוך הוא" מן הקצה אל הקצה – החירות מאפילה לאור גדול!; כשפוגשים יהודי שהוא בבחי' "פור", "תינוק שנשבה", צריך לפעול בו את ה"ונהפוך הוא" – להשפיע עליו שירקוד בשמחה גדולה באופן ד"עד דלא ידע" מצד זה שכבר נעשה אצלו "ודתיהם שונות"! ולמרות ש"אכתי עבדי דאחשורוש אנן", ועפ"י תורה שם החג הוא "פורים" – מגלים ש"הוא הגורל" – ענין שלמעלה משכל, "לא ידע"! ועד"ז הפיכת עניני "פרס ומדי" שבעולם לעניני קדושה, ע"י העבודה ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים", ועוד יותר – "בכל דרכיך דעהו", "לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא [בכל רגע] כל נמצא"!

ב' חלקים משיחת יום ג' פ' צו, פורים ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2026

[Continued.] This is the lesson from the name of the holiday of Purim, which comes not from the language of Persia and Media: when a Jew encounters something mundane (“Persia and Media”), the purpose is for him to transform it into the “days of Purim,” whose theme is v’nahafoch hu (“it was turned around”): transforming the mundane into holiness and Yiddishkeit. This transformation creates a new reality, like the effect of teshuvah, through which “intentional sins become like merits,” a transformation from one extreme to the other. When one encounters a Jew who is on the level of “pur” (as a result of being “taken captive among the nations), one must “turn him around” until he begins to dance with the greatest joy (ad d’lo yada – to the point of “not knowing”) from the privilege of being one whose “laws are different.” Despite the fact that “We are still the servants of Achashverosh,” and the name of the Yom Tov remains “Purim,” nevertheless we reveal that “hu hagoral” (“it is the lot”) – something that transcends reason and intellect (“lo yada”). Similarly, we transform all matters of “Persia and Media” into holiness by serving Hashem in such a way that “All your deeds are for the sake of Heaven” and “Knowing Him in all your ways” (as the Rambam states, the first mitzvah is “to know that there is a Primary Being who brings all existence into being.”).

2 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Tzav, Purim 5746

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2026

לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר (א'). ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס

"פורים" הוא החג היחיד ששמו אינו בלשון הקודש! ובמ"ש במגילה "הפיל פור הוא הגורל" זה מודגש – שהמילה בלה"ק היא "גורל" ומלת "פור" היא משפה אחרת! והפלא הוא שהרי אחת הזכויות שעל ידם נגאלו ישראל ממצרים (שבא לאחרי ובסמיכות ל"גאולת פורים") היא – "שלא שינו את לשונם"! וההוראה מזה בהקדים מ"ש במגילה "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" – גם כאשר בנ"י הם במצב של "מפוזר ומפרד" – רואים בגלוי וזה העיקר אצלם, שהם "עם אחד" ע"י ש"דתיהם שונות". ואדרבה – מצב ה"פירוד" מחזק את האחדות. ובכן פעולתה של התוועדות זו צריכה להתבטא בהענין של (שם החג) "פורים", בלשון פרסית: גם יהודי שאינו יודע עדיין לה"ק יש להודיעו ע"ד פורים ולא להמתין עד שידע ע"ד שאר עניני תורה ומצוות! ועד"ז כשרואה דבר חולין ("פור") – עליו לראות בו את התכלית – "הוא הגורל" – להפוך אותו לענין קדושה ויו"ט, ובאופן דשמחה "עד דלא ידע" עוד יותר מיו"ט דפסח! [המשך יבוא].

ב' חלקים משיחת יום ג' פ' צו, פורים ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2026

Purim is the only Yom Tov whose name is not in Lashon HaKodesh, as the Megillah says, “he cast a pur, which is the goral (lot),” emphasizing that the word in Lashon HaKodesh is goral, while the word pur is from a different language. This is surprising, considering that one of the merits by which the Jewish people were redeemed from Egypt is that “they did not change their language.” The lesson can be understood based on the verse in the Megillah, “There is one people that is scattered and dispersed among the peoples...”: Even when the Jewish people are “scattered and dispersed,” what is seen openly, and what is primary for them, is the fact that they are “one people,” which is due to the fact that “their laws are different.” To the contrary, the fact that they are “separate” strengthens their unity. Therefore, the effect of this farbrengen must be one that expresses the name of the Yom Tov – the word “Purim” in the Persian language: Even a Jew who doesn’t yet know Lashon HaKodesh must be informed about Purim, and one should not wait until after this Jew learns about other areas of Torah and mitzvos first. Similarly, when one sees something mundane (“pur”), he must see the inner purpose within it: “it is the goral” – to transform it into something holy and a Yom Tov, and one whose joy reaches the point of ad d’lo yada – even greater than the Yom Tov of Pesach. (To be continued.)

2 excerpts from sichah of Purim 5746

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2026

לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה.