מצוה יש לקיים בגלל שכך צוה ה', מבלי לצפות לקבלת טובה. ובאמת, עצם ההתקשרות עם ה' שע"י קיום רצונו ה"ז השכר הכי גדול שיכול להיות – "שכר מצוה מצוה" – שמתקשר עם ה', אין סוף אמיתי. אבל אעפ"כ אי"ז מבטל את הסגולה והשכר שיש לכל מצוה בעניני עוה"ז ועוה"ב. סגולת מצות תפילין היא – קשירת ושיעבוד המוח והלב והיד להוראות הפרשיות שבתפילין: "שמע ישראל .. ה' אחד", "ואהבת את ה' אלקיך וגו'", שהסימן ע"ז הוא כשזה מביא לקיום מצוות מעשיות – "וקשרתם .. וכתבתם וגו'", והעיקר – ושננתם לבניך וגו'" – שמחנך גם את הילד באופן שמתחיל ומסיים את היום בקריאת-שמע וכו'. וזוהי הסגולה שבמצות תפילין – שמסייעת ליהודי להיות מושל ושולט על התאות שבלב ועל השכל שבראש.

משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2026

A mitzvah must be fulfilled because Hashem commanded so, without anticipating reward for it. And the truth is that the greatest possible “reward for a mitzvah is the mitzvah itself” – the connection to the truly Infinite One that results from the mitzvah. Still, this does not negate the unique segulah and reward every mitzvah brings, both in this world and the World to Come. The mitzvah of tefillin involves binding and subjugating the mind, heart, and hand to the directives of the passages contained within the tefillin, “Listen, Yisroel…Hashem is One,” “You shall love Hashem your G-d….” One’s love of Hashem is confirmed when he actually fulfills Hashem’s mitzvos practically, and most of all, when “You teach them to your children…” – when one educates his children to likewise begin and end their day with Kerias Shema etc. This, then, is the segulah of the mitzvah of tefillin: it helps a Jew to rule over and control the desires of the heart and the intellect of the mind.

Excerpt from sichah of 19 Kislev 5728

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2026

לזכות הת' שמואל הכהן שי' ראזענפעלד לרגל היכנסו לגיל המצוות ד' שבט ה'תשפ"ו

נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

[המשך] איתא בגמ' סיפור נפלא בנוגע לתשובת ה' למשה רבינו (שביקש "הראני נא את כבודך") "ויאמר לא תוכל לראות את פני" – "כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה". דבזה יש הוראה לעניננו: אמנם, כדי שלא יהי' "נהמא דכיסופא" רוצה ה' שליהודי יהי' חלק ו"שותפות" בברכות שמקבל מלמעלה כמו הברכה בבנים ובנות – אבל צריך לסמוך לגמרי על רצונו ית', השותף הג', שיודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה, וכשמערבים בזה את רצון האישי, "כשרציתי – לא רצית", חסר אז ה"כלי" לברכת ה' ש"היא תעשיר" [ובודאי שגם אז ה' "מאריך אף", ובפרט שהכוונה בההתערבות היתה לטובה וכו']. ואין להתפעל מה"מלעיגים" וגם לא מה"שכנתה" – את ה"שכנתה" יש לנצל לקיים על ידה ציווי ה', כמ"ש בשיעור חומש היומי – כי כמאמינים בה' ה"זן ומפרנס לכל" "בחן ובחסד וברחמים", יודעים שאין לזה בסיס!

ב' חלקים משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2026

(Continued.) The Gemara states that when Moshe Rabbeinu asked Hashem, “Please show me Your glory,” “The Holy One, blessed be He, said to Moshe: When I wanted [to appoint you as My messenger] you did not want. And now that you want, I do not want,” and therefore “you will see My back, but My face will not be seen.” The lesson is that while it is true that Hashem wants a father and mother to have a share and a partnership in Hashem’s blessings for children (so that it won’t be “bread of shame”), nevertheless, they must rely completely on the will of Hashem – the third partner – Who knows the best time for the blessing to come. If they mix their personal feelings into the matter (“when I wanted, you did not want”), that detracts from the vessel for Hashem’s blessing. (Although Hashem is certainly “slow to anger” etc., especially because they have good intentions etc.) Nor should one be deterred by the “scoffers” or by “her neighbor” etc.; rather, the “neighbor” should be put to use to fulfill Hashem’s command, as described in today’s Chumash (“Every woman will request objects of silver and gold, and clothing, from her neighbor…and you will thus empty out Egypt”) – because one who believes that Hashem “nourishes and sustains all…with grace, kindness, and mercy” knows that there is no basis to their arguments.

2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Shevat 5741

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2026

לזכות ר' שלום ישעי'ה בן רחל לאה שי' שוסטערמאן ליום ההולדת שלו ג' שבט – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

בשלישי דפ' בא מדובר אודות ציווי ה' ש"ישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (לקיים מ"ש "ואח"כ יצאו ברכוש גדול"). בפ' שמות מצינו בזה יתרון בנוגע לנשים דוקא "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה וגו'" (ולא מוזכר כלל אנשים). וההוראה בנוגע לקיום מצוות "פרו ורבו" ושלילת הענין של "תכנון משפחה": את הספיקות בזה ש"נדבקו" מה"שכנתה וגו'" ניתן "לשטוף" ע"י הסברה פשוטה שמובנת גם בשכל של נפה"ב ואפשר להסבירה גם ל"שכנתה": אע"פ שבנוגע לכללות הנהגת האדם נתן לו ה' בחירה חפשית לבחור בין דרך החיים לבין ההיפך ח"ו, הרי בנוגע למצוות "פרו ורבו" הנה (אע"פ שגם ההורים "שותפים" בזה, אבל) כדי שייוולד הולד בפועל ה"ז תלוי רק ב"שותף" הג' – כח הא"ס – ברכת ה' ש"היא תעשיר", ופשוט שהקב"ה יודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה בגשמיות וברוחניות הן להורים והן לילדים! [המשך יבוא]

ב' חלקים משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2026

Shelishi of parashas Bo states, “Please speak to the people and let them ask to borrow, each man from his friend and every woman from her friend, items of silver and gold,” to fulfill Hashem’s promise that “afterwards they will leave with great wealth.” In parashas Shemos we find a particular advantage regarding the women, as the verse states, “A woman will request from her neighbor and from the woman in whose house she lodges etc.” without mentioning the men at all. The lesson is as follows: any doubts a Jew has regarding the mitzvah to be fruitful and multiply (due to the influence from “her neighbor” etc.) can be removed with a simple explanation that can be understood even by the animal soul and even by “her neighbor”: While Hashem gives a person free choice to decide how to conduct himself and whether to choose the path of life or chas v’shalom the opposite, nevertheless, when it comes to the mitzvah to be fruitful and multiply, while the parents are partners in the birth of their children, for a child to actually be born depends only on the third Partner, Hashem – “It is the blessing of Hashem that enriches….” And Hashem obviously knows the best time for it to happen – the best time materially and spiritually, and the best time for both the parents and the children. (To be continued.)

2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Shevat 5741

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2026

בקשר למ"ש "החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'" [ברביעי דפ' בא] ארז"ל "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו'" – דהתורה, שענינה הוראה לבנ"י, היתה צריכה להתחיל עם ציווי לבנ"י, "ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וכו'". והיינו, שהענין ד"כח מעשיו הגיד לעמו וגו'" הוא נעלה עוד יותר שלכן זהו התחלת ופתיחת התורה! והביאור: הענין ד"החודש הזה לכם" הוא עבודת הצדיקים, והענין ד"לתת להם נחלת גוים" הוא עבודת הבעלי-תשובה. ועד"ז בחיי היום-יום של כאו"א: ישנו הזמן שבו נמצא בביהכנ"ס וביהמ"ד, והזמן שבו מתעסק בעניני העולם ומברר הניצוצות שבו – "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". ועפ"י הסדר בא תחלה הענין דביהכנ"ס וביהמ"ד ואח"כ "מנהג דרך ארץ", "לימוד מביא לידי מעשה". וע"ז אומרים ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ונתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, ולכן לע"ל תהי' "מעשה גדול". ולכן גם בתורה יש הענין ד"מעשה גדול" ומתחילים עם "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים".

ג' חלקים מהמאמר ד"ה החודש הזה לכם, ר"ח שבט ה'תשמ"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2026

Regarding the verse (in revi’i of parashas Bo), “This month shall be for you the head of months…” our Sages said: “The Torah need only have begun from ‘This month shall be for you…’” which is a mitzvah, because the purpose of the Torah is to instruct the Jewish people. “And for what reason did it begin with Bereishis? Because ‘He declared the power of His works to His people, to give them the inheritance of nations…’” That is, “declaring the power of His works to His people” is so great that it is the beginning of the Torah. The reason is because the mitzvah of “This month shall be for you” corresponds to the service of tzaddikim, while “giving them the inheritance of nations” corresponds to the service of the baalei teshuvah. The same applies to everyone’s daily life: Every day there is the time one spends in shul and in the beis midrash, and the time one spends “conducting himself in the way of the world,” engaging with and refining physicality. The order is that first comes the shul and beis midrash, and then comes worldly matters – “Study leads to action.” But of this it says, “Last in creation, first in thought”: Hashem desired a dwelling place in the lower realms, and therefore in the future “action will be greater.” This is why the Torah begins with “He declared the power of His deeds to His people, to give them the inheritance of nations.”

3 excerpts from Maamar Hachodesh Hazeh Lachem 5741

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2026

לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

1) הצורך בחכמות חיצוניות אינו אלא בשביל התועלת בעבודת ה'. ולכן, האפשרות לקושיא מצד חכמות חיצוניות אינה אלא במקום שיש תירוץ ע"ז בחכמה דקדושה. אמנם, התכלית היא לנצל את החכמות החיצוניות עצמם שעל ידם תתורץ קושיא על קדושה. (מובן ופשוט שאין זה הכשר ח"ו ללימוד חכמות חיצוניות.... כוונת הדברים היא רק לאלה שמאיזו סיבה למדו כבר חכמות חיצוניות, שעליהם לנצלן להחזקת היהדות). 2) יש עסק "ביטוח חיים". במקום לילך ולהכריז "מי האיש החפץ חיים", שיש לו עצה לאריכות ימים (כמסופר בגמ'), הוא (כיון שזקוק לפרנסה) הולך ומכריז להיפך – שצריך לדאוג ולהסדיר עכשיו מה יקרה אם ח"ו לא יאריך ימים, ובמילא כדאי לשלם סכום מסויים בכל שנה שבבוא הזמן ח"ו תשלם חברת הביטוח עבורו וכו'. אבל באמת, אפי' חברת הביטוח עצמה רוצה שלקוחותי' יאריכו ימים...! הלימוד בעבודת ה': רצונה האמיתית של הנשמה היא לא להמית את הגוף ונפה"ב. ענין "הזכרת יום המיתה" צ"ל רק בלית ברירה כיש צורך להפחיד את הגוף ונפה"ב. ועיקרה של הפחדה זו אינה אלא כדי להוציא מהגוף את ה"תשלום" שצריכים לשלם להקב"ה מידי יום ע"י לימוד התורה וקיום המצוות מתוך שמירת בריאות הגוף לאויוש"ט.

1) משיחת פורים ה'תשי"א 2) א' השיחות דהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשי"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2026

(1) The need for secular wisdom is only to be used for Divine service. Therefore, a question rising from secular wisdom can exist only when there is an answer to it in holy wisdom. But the ultimate purpose of secular wisdom is to utilize the wisdom itself for holiness. (Obviously, this isn’t chas v’shalom a stamp of approval for the study of secular wisdom; the intent is only that those who, for whatever reason, have already studied secular wisdom should use it to strengthen Yiddishkeit.) (2) These days there is a business of selling “life insurance.” Instead of going around and proclaiming, “Who is the man who desires life” and offering advice for long life (like the story in the Gemara), a person goes around (because he needs a livelihood) and proclaims the opposite: that one must make arrangements in case chas v’shalom he doesn’t live a long life, by paying a certain amount every year so that if chas v’shalom something happens, the insurance company will make a payout etc. But the truth is that even the insurance company itself wants its clients to live long lives….The lesson for Divine service: The true desire of the soul is not to cause the death of the body and the animal soul. The practice of “reminding oneself of the day of death” is only to be used as a last resort, when there is a need to frighten the body and the animal soul. And the primary purpose of frightening the body this way is only to extract the “payment” it must pay to Hashem every day by studying Torah and keeping mitzvos, while preserving the health of the body for many long and good years.

(1) Excerpt from sichah of Purim 5711; (2) sichah of 12 Tammuz 5711

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2026

לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏

התוועדות זו קשורה עם שבת מבה"ח שבט. בדורנו זה ניתוסף בו ענין מיוחד‏ – ‏יום ההילולא של עשירי בשבט. בנוגע ליום ההילולא כותב אדה"ז שאז עולה "פעולתו אשר עבד בה", וזה פסוק בהפטורת פ' וארא שבו מדובר אודות ענינים דלעו"ז והפיכתם לעניני קדושה, שזוהי כללות הכוונה בירידת הנשמה בגוף בכלל, ובגלות בפרט. וזוהי ההכנה ל"אנכי אעלך גם עלה" בגאולה אמיתית והשלימה. ובשבת זו מברכים את החודש בשש הענינים "לששון ולשמחה וכו'" ומסיימים "ונאמר אמן"‏ – ‏שזה באופן נצחי גם בעוה"ז, ובמילא ההכנה לזה צ"ל עבודה באופן של תקיפות והחלטיות ש"לא ישוב לכסלה עוד". והדרך לעבודה זו כבר סלולה ע"י נשיאי ישראל עד לשלשת האבות‏ – ‏"וארא אל אברהם וגו'", וכמ"ש כמ"פ הכוונה בפרש"י על פסוק זה "אל האבות"‏ – ‏להדגיש שהיותם ה"אבות" דכ"א‏ – ‏הצד השווה ביניהם‏ – ‏זה מה שנוגע ליצי"מ ולגאולה העתידה וכו'.

משיחת מוצש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2026

This farbrengen is in connection with the Shabbos preceding the month of Shevat, which has many unique themes, including, in our generation, the yom hilula of my father-in-law, the Rebbe, on 10 Shevat. The Alter Rebbe writes that on a tzaddik’s yom hilula, “the work in which he worked” ascends above etc.; citing a verse from the haftorah of Parashas Va’eira, which discusses the transformation of kelipah to holiness, which is the general purpose of the soul’s decent into the body in general, and its decent into exile in particular. And this what prepares for the time when “I will also bring you up again,” upon the true and complete Redemption. On this Shabbos we bless the new month with the six expressions, “for gladness and for joy…,” and we conclude with “and let us say Amen,” which confirms it an eternal reality even in this world; therefore, the way to prepare for this is also to decide firmly and resolutely to “never to return to foolishness again.” The path for this service has already been paved by the Nesi’im of the Jewish people, going all the way back to the three Avos – “I appeared to Avraham, etc.”; meaning, as Rashi explains, “to the Avos,” emphasizing that what is relevant to the Exodus from Egypt and the future Redemption is the quality shared equally by Avraham, Yitzchak, and Yaakov – the fact that they are the Avos of every Jew.

Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Va’eira, 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2026

[המשך] בהתחשב עם העובדה שאין דבר יקר יותר כענין הזמן, וכאשר אינם מנצלים אותו כדרוש ה"ז אבידה שאא"פ להחזירה, ובכל זאת, כאשר מגיע יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן, לוקחים משך זמן כדי להתוועד ולהתבונן ב"כל עמלו אשר עמל בו במשך כל ימי חייו", מובן, שזהו ע"מ שזה יביא לידי מעשה בפועל ש"הוא העיקר". ואופן העשי' צ"ל שזה יפעול גם "בקרב הארץ": שגם כאשר נמצאים בחושך כפול ומכופל של עקבתא דמשיחא, לא נבהלים, אלא פועלים בהפצת היהדות בכלל והפצת המייענות במיוחד באופן של "גזירתי בתחתונים" ובשמחה ובטוב לבב! וזוהי המסקנא הראשונה ש"מצדיקה" את הזמן שלוקחים עבור ההתוועדות, שעי"ז יתווסף שלא בערך ב"עמלו אשר עמל בו", שהעיקר בזה הוא את "הנפש אשר עשו", באופן ש"פועל ישועות בקרב הארץ". ומ"ישועות" הפרטיים אלו בהפצת היהדות והמייענות, יבואו לגאולה האמיתית והשלימה.

משיחת אור ליום ד' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2026

[Continued] Although there is nothing more precious than time, we take time on the Alter Rebbe’s yom hilulah to farbreng and to reflect upon “all the work that he toiled throughout all the days of his life,” in a way that results in action. And the action must be done in a way that has an effect even “in the midst of the land,” meaning: even when one finds himself in the doubled and redoubled darkness of the time of the footsteps of Moshiach, one is not deterred, but rather engages in spreading Yiddishkeit in general, and the wellsprings of Chassidus in particular, in such a way that “My decree is kept in the lower realm,” and with joy and gladness of heart. This is the first takeaway that justifies the time spent on this farbrengen: the fact that it will lead to an immeasurable increase in “the work in which he toiled,” which primarily is “the souls he amassed,” and in a way that “works salvations in the midst of the land.” And from these individual “salvations” in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus, we will come to the true and complete Redemption.

Excerpt from sichah of Wednesday night, parashas Va’eira, 24 Teves 5741

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2026