כ"ק מו"ח אדמו"ר כותב ברשימת המאסר שבעת ישבו שם "באתי לידי החלטה גמורה להיות עז ותקיף, בלי חת, לדבר בשפה ברה, ולא להתחשב כלל עם האַבסטאנאָווקע (המצב והסביבה) אשר יסובבוני". וכ"ז, אף שידע גודל הסכנה שהוא, וכל מוסדות התורה במדינה ההיא שעמד בראשם, נמצאים וכו'. וי"ל שההוראה להתנהגות כזאת היא ממ"ש בסיום פ' חוקת "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו [את עוג] כי בידך נתתי אותו ואת כל עמו וגו'": והק' בגמ' מדוע פחד משה מעוג יותר מסיחון (שניצח אותו וכו') ותי' "מתשובתו של אותו צדיק אתה יודע מה הי' בלבו, אמר שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו שנאמר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי ואמר רבי יוחנן זה עוג וכו'". וצ"ל מדוע השאיר משה את המורא מעוג "בלבו" ולא הודיע לבנ"י עד"ז? אלא שמשה ידע שאם בנ"י יראו אצלו, נשיא בישראל, ענין של פחד, ואפי' רק על פניו – הי' זה מחליש את בנ"י, וזה גופא הי' יכול להביא שעוג ינצח, ולכן שמר את זה "בלבו". וזוהי ההוראה לנשיא או מנהיג בישראל, שאפי' כשרואה קשיים וכו' אסור שזה יהי' ניכר במעשיו ודיבורו ואפי' לא על פניו! אלא שה' ראה את מה שבלבו והבטיח "אל תירא אותו". [המשך יבוא]

משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2025

The Rebbe, my father-in-law, writes in his account of his imprisonment, “I came to a firm decision to be bold and strong, without fear, to speak clearly, not to take into account at all the circumstances and environment around me.” This was despite knowing the great danger he faced, and the danger not only to himself but to all the Torah institutions he led in that country etc. It can be said that he derived a lesson for such conduct from the end of parashas Chukas. The verse says, “Hashem said to Moshe, ‘Do not fear him [Og], for I have delivered him, his people, and his land into your hand….” The Gemara asks, why was Moshe was afraid of Og if he had already defeated Sichon etc.? And it answers, “from the answer given to that tzaddik [Moshe Rabbeinu], you know what was in his heart. He said, perhaps the merit of Avraham Avinu will stand for him, as it is written: ‘And the survivor came and told Avram,’ and Rabbi Yochanan said: this refers to Og etc.” But if so, the question is, why did Moshe keep his fear of Og in his heart, and not inform the Jewish people about it? The answer is that Moshe knew that if the Jewish people saw any sign of fear in the Nasi of the Jewish people, even just on his face, it would weaken the Jewish people, and that itself could cause Og to be victorious. Therefore, he kept it “in his heart.” And this is the lesson for a Nasi or leader of the Jewish people: even when facing difficulties, etc., it must not be noticeable in his actions or speech, and not even on his face. Rather, Hashem saw what was in his heart and promised: “Do not fear him.” (To be continued.)

Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5725

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2025

מסופר [בשני דפ' חוקת] שלאחר הסתלקות מרים כאשר "לא הי' מים לעדה וגו'" נודע לבנ"י "שכל מ' שנה הי' להם הבאר בזכות מרים". ענין המים הוא: 1) להוביל את המזון שהאדם אוכל לכל חלקי הגוף. 2) ע"י הטבילה בהם נטהר האדם מענינים בלתי-רצויים. וברוחניות – וזה הי' הענין של מרים: להוביל את עניני התורה שנמסר ע"י משה ואהרן, ה"מזון", באופן שיוכלו להתקבל אצל כאו"א מבנ"י. 2) "לשטוף" את בנ"י מהענינים הבלתי-רצויים שנדבקו בהם. וההוראה לנשי ישראל: תפקידם העיקרי שהוא ענין החינוך הוא, "לתרגם" את עניני התורה באופן שיובנו גם לקטנים כפשוטו או בידיעה. ולא להתייאש גם אם לא רואות מיד את הפירות של עבודתן, כנ"ל שרק לאחרי מ' שנה נודע לבנ"י בזכות מי הי' להם הבאר מים. (ובזמננו יראו הפירות בהרבה פחות זמן)

משיחת יום א' פ' חוקת, בדר"ח תמוז ה'תשכ"ו להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות תחיינה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2025

The Torah states (in Sheini of parashas Chukas) that after Miriam’s passing, “The community had no water…” and the Jewish people came to realize that the well that accompanied them in the desert for forty years was given to them in Miriam’s merit. Water serves two primary functions: (1) To carry a person’s nourishment to all parts of the body. (2) To cleanse and purify a person. In a spiritual sense, Miriam served both of these roles: (1) To carry the Torah (the “nourishment”), given over by Moshe and Aharon, to the people in a such a way that it could be understood and incorporated by every Jew. (2) To cleanse the Jewish people of the undesirable things that had clung to them. The lesson for Jewish women is that their primary role, which is education, is to translate the Torah in such a way that it can be understood by those you who are young in years or young in knowledge. And they should not be discouraged if they do not immediately see the fruits of their efforts; as mentioned, it was only after forty years that the Jewish people recognized in whose merit the well was given to them. (And these days, the fruits will be seen far more quickly.)

Excerpt from sichah of Sunday, parashas Chukas, 1 Tammuz 5726 – to the graduating students of Bais Rivkah and counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2025

בעניני קדושה צ"ל "מעלין בקודש". ועאכו"כ בעניני כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא בישראל [אשר "הוא בחיים" עד ביאת המשיח! וגם אז נלך אנו עם הרבי שלנו, נשיא דורנו], והיות אשר ה"נשיא הוא הכל" – זה צ"ל באופן של פרסום. ובכן: כל מה שכ"ק מו"ח אדמו"ר רצה – מתמלא! (כמו כאשר הממשלה רצתה לאסור עליו לקחת איתו (בצאתו מהמדינה) חלק מהספרים והכתבים, ואמר שהוא יסע רק עם כל הספרים וכתבים – כך הי'!) בנין זה נתן כ"ק מו"ח אדמו"ר ל"אגודת חסידי חב"ד" – ובאסיפה של "אגודת חסידי חב"ד" לאחרונה הוחלט לפרסם זאת – ורצונו הי' שזה יהי' מקום תפילה, גם בחלק הבנין בו היתה דירתו הפרטית [אף שפשוט, שגם העיקר בדירתו הפרטית (של כל יהודי, וכ"ש של צדיק) הוא הלימוד והתפילה הספרים והכתבים, ועניני אכילה ושתי' ושינה וכו' הם בגדר טפל דטפל, ובפרט שאצל נשיא – הרי הוא גם אוכל שותה וישן וכו' כנשיא] ובאסיפה זו הוחלט שאכן ימשיכו להתפלל שם. ויה"ר שנזכה בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה, כאשר כל הבתי-כנסת ובתי-מדרשות שבחו"ל, עאכו"כ בנין "770", יעברו בשלימותם לארצנו הקדושה.

ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' בלק, י"ג תמוז ה'תשמ"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2025

We must always ascend in holiness, and all the more so when it comes to something relating to my father-in-law, the Rebbe, a Nasi of the Jewish people. And since “the Nasi is everything” – this must be done in a public fashion. Everything that the Rebbe, my father-in-law, wanted, will be fulfilled (as we saw when the Russian government wanted to prohibit him from taking some of his sefarim and manuscripts with him upon leaving the country, but he declared that he would travel only with all of them, and so it was). The Rebbe gave this building to Agudas Chassidei Chabad – and at a recent meeting of Agudas Chassidei Chabad, it was decided to publicize this – and he wanted it to be a place for davening, including the part of the building that ostensibly served as his private residence (though it is obvious that even a Jew’s private residence is primarily used for Torah study, davening, sefarim and manuscripts etc., while eating, drinking, sleeping, etc., are totally secondary, and certainly the home of a Nasi, who eats, drinks and sleeps as a Nasi). Therefore, it was decided at the meeting to keep using the private residence for davening. May it be Hashem’s will that we merit very soon the true and complete Redemption, when all shuls and study halls in the Diaspora, and certainly the building of 770, will be transferred in their entirety to our Holy Land.

2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Balak, 13 Tammuz 5745

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2025

לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

הוראה ממ"ש בסיום פ' קרח "מכל מתנותכים תרימו גו' בהרימכם את חלבו ממנו וגו'": בכחו של שבט לוי לפעול הרמה ("בהרימכם")בדבר גשמי בעולם, וגם אם הדבר כבר טוב ומשובח ומעמדו ומצבו הרוחני הוא נעלה ביותר ("חלבו"). ובודאי ניתן הכח לזה, עפ"י הכלל ד"איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן", וגם אם כבר ניצל את כחותיו בפועל, הרי "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים וכו'. ואע"פ שכינוס זה הוא של קבוצה מוסיימת בעם ישראל (מדריכות ומסיימות) ומהי שייכותן להוראה הנ"ל ששייכת לכאו' רק לשבט לוי? הנה כבר כתב הרמב"ם בנוגע לענינים המיוחדים של שבט לוי ש"לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו והבינו מדעו להבדל [מהבלי העולם שאין להם שייכות ליהדות] לעמוד לפני ה' לשרתו" באופן של "לוי" (ע"ש "ילוה אישי אלי") – שמתחבר עם עניני תומ"צ – הנה גם אליו שייכים הענינים שנאמרו בקשר לשבט לוי, וזוכים לברכה מיוחדת ש"אני חלקך ונחלתך", שהקב"ה מבטיח שלא יהי' לו שום דאגות ובאופן של"נחלה" שניתנה בגורל וכו'.

ב' חלקים משיחת ב' דר"ח תמוז ה'תשמ"ח למדריכות והמסיימות תחיינה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2025

The Torah states at the end of parashas Korach, “You must set aside up from all your gifts…after you lift up its choicest part from it…,” meaning the tribe of Levi has the power to lift up physical objects in the world, and even if an object is already good and lofty (“its choicest part”), they have the ability to lift it up even more. Although the Torah is seemingly talking about the tribe of Levi, this applies to every Jew, as the Rambam writes, “Not only the tribe of Levi, but any one of the inhabitants of the world whose spirit generously motivates him and he understands with his wisdom to set himself aside” from the vanities of the world and “to stand before Hashem and serve Him” can serve Hashem as a Levi, attaching (Levi from the expression yilaveh ishi eilai – “my husband will become attached to me”) himself to Torah and mitzvos. And then Hashem will be “your portion and your inheritance,” so that he will have no struggles and no worries, and Hashem will provide everything as an inheritance given by lot etc.

2 excerpts from sichah of 1 Tammuz 5748 – to the graduating students of Bais Rivkah and summer camp counselors

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2025

לע"נ מרת חי'ה ריסא ע"ה בת - יבלחט"א - ר' ברוך בענדיט שי' ונגר ליום היארצייט שלה בדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת בעלה ר' שמואל שי' ונגר

*

לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

1) ראש חודש הוא יום טוב לנשים שבו נוהגות להמנע ממלאכות מסויימות, וזה השכר שלהן על שלא רצו לקחת חלק בעשיית ה"עבודה זרה" של העגל וכו'. וההוראה: יש לנשים את הכח לחזק את האנשים בזמן הגלות שלא יהי' להם שייכות לענינים ש"זרים" לבנ"י. 2) גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו בי"ב תמוז פעלה חיזוק בהפצת היהדות במדינה ההיא. באמת ב(אד)ר"ח תמוז הודיעו לכ"ק מו"ח אדמו"ר שיכול להשתחרר [ושעליו לנסוע לקאַסטראַמאַ] אלא שסירב להשתחרר אז כי זה הי' קשור עם חילול שבת וכו'. וההוראה: כשהיצה"ר מנסה לשכנעו שמותר לעבור על ציווי ה' על מנת להשתחרר מ"בית האסורים" – אין לשמוע בקולו אלא לסמוך על ה' שבודאי ינחה אותו בדרך הטוב וכו'.

יום ג' פ' חוקת, בדר"ח תמוז ה'תשל"ה, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה תחיינה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2025

(1) Rosh Chodesh is a special Yom Tov for women, on which women customarily refrain from certain forms of work, in reward for their refusal to take part in the avodah-zarah (“foreign service”) of the golden calf etc. The lesson is that during the exile, women have the power to strengthen the men to have no association with anything foreign to the Jewish people. (2) The liberation of my father-in-law the Rebbe from prison on 12 Tammuz effected a strengthening in the spreading of Yiddishkeit in that country. The truth is that the Rebbe was informed of his release on Rosh Chodesh Tammuz, but he refused to leave because the trip (to exile in Kostroma) would continue into Shabbos; instead he chose to remain in prison until after Shabbos. The lesson is that when the yetzer hara tries to convince a person that it’s permissible to transgress Hashem’s command in order to be released from “prison” – one must not listen, and must trust in Hashem Who will surely guide him on the good path etc.

Excerpt from sichah of Tuesday, second day of Rosh Chodesh Tammuz 5735 – to the graduating students of Bais Rivkah and the counselors of Camp Emunah

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2025

לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוז
ת.נ.צ.ב.ה.

*

לזכות מרת אסתר בת גאלדע רחל שתחי' ליום ההולדת שלה אדר"ח תמוז
לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

הוראה ממ"ש בחמישי דפ' קרח "דבר אל בנ"י וקח מאתם מטה מטה.. מאת כל נשיאיהם.. והנחתם באוהל מועד.. והנה פרח מטה אהרן.. ויגמול שקדים (הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות. רש"י)": לכל יהודי, מאיזה שבט שיהי', נותן הקב"ה "מטה" (מקל) לסמוך עליו - נתינת-כח מיוחדת לעבודתו לקונו. ובזה גופא ישנה הוראה מיוחדת ממטה של שבט לוי, מטה אהרן ש"ויוצא פרח וגו'": הנתינת-כח לעשות מכל דבר שבעולם, גם דבר הדומם ("מטה") - "פרח", דבר של יופי - קשור עם עניני יהדות וכו', ולעשות את זה בזריזות ("שקדים"). ואף שזה הי' רק במטה אהרן, שבט לוי, אבל אהרן הוא כהן הגדול של כל ישראל, ובמילא ההוראה מ"מטה אהרן" הנ"ל שייכת לכאו"א מישראל!

משיחת כ"ח סיון ה'תשמ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2025

A lesson from chamishi of Parashas Korach, “Speak to the Jewish people and take from them a staff…from each of their princes…and place them in the Tent of Meeting…and behold, Aharon’s staff for the House of Levi had blossomed…and produced ripe almonds” (the fastest ripening fruit, as Rashi explains): Hashem gives every Jew from every tribe a “staff” to lean upon – a special empowerment to serve his Creator. And there’s a special lesson from the staff of the tribe of Levi, Aharon’s staff, which “gave forth blossoms” etc.: We are empowered to cause anything in the world, even something inanimate (a “staff”) to “blossom,” to turn it into something beautiful – connected with Yiddishkeit etc. – and to do it quickly (like almonds). And although this only happened to the staff of Aharon, nevertheless, Aharon is the Kohen Gadol of all Jews, and therefore this lesson from Aharon’s staff applies to every Jew.

Excerpt from sichah of 28 Sivan 5743

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2025