בההתוועדות דשמחת-תורה דובר, שבעמדנו במעמד ומצב שרוקדים עם התורה, שזהו"ע היציאה ממדידות והגבולות – שיחליטו לתת צדקה בלי חשבונות (גם של) קדושה, ובודאי יקויים בפשטות מ"ש "ארבע הידות יהי' לכם והחמישית לפרעה" וכו'. זה לא הי' ענין של מגבית של "כסף" ח"ו, זה הי' ענין של "תן לי הנפש" – הכוונה היתה לראות האם "רקד" ויצא ממדידות והגבלות שלו (יחד) עם כספו... ובמילא מובן שזה שייך רק לאלו שהחליטו בזה באותה רגעים – סיום וחותם ההתוועדות של שמח"ת, יחד עם ההתעוררות המיוחדת של הניגון שהיתה אז וכו'. וגם מובן שענין זה לא שייך ל"מוסדות" וכו'. ולכן כל אלו שהחליטו בזה לאחר אותם רגעים (שאז כבר מתחילים המדידות והגבלות של תורה במצות צדקה וכו') – לא ישלחו את הכסף (לקופה זו), ואלו שכבר שלחו – שיקחו את הכסף בחזרה. כסף זה רק יבלבל... ולהדגיש: אין בזה ענין של "קפידא" ח"ו, אלא שכואב הלב לראות שיום כמו שמח"ת, ורגעים אלו שרואים יהודי רוקד עם התורה – לא פעל עליהם יותר מזה...

משיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2026

At the Simchas Torah farbrengen it was discussed that when we stand in a state of dancing with the Torah, which expresses going beyond measureme and limitations, one should resolve to give tzedakah without calculations (not even calculations of holiness), and that it is certain that the verse, “Four-fifths will be yours, and the fifth will be for Pharaoh” etc. will be fulfilled in the literal sense. This was not, chas v’shalom, an appeal for money; it was a matter of “Give me the soul” – the point being to see whether a person had danced and gone beyond his own measurements and limitations, together with his money. Therfore, it is understood that it applied only to those who made their resolution during those moments, at the conclusion and culmination of the Simchas Torah farbrengen, with the special inspiration of the niggun sung at that time etc. Similarly, it is understood that this did not apply to institutions etc. Therefore, those who made their resolution after those moments had passed (when the Torah’s rules and limitations regarding the mitzvah of tzedakah are in effect) – should not send money now, and those who have already sent it should take it back; the money will only cause confusion. It is not a matter of being angry, chas v’shalom, but it pains the heart to see that a day like Simchas Torah, and moments like these when one sees a Jew dancing with the Torah did not have a greater effect on them.

Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Bereishis 5740

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2026

לע"נ ארי'ה לייב בן אבא הלוי ע"ה ליום היארצייט שלו שמיני עצרת. ת.נ.צ.ב.ה.

*

לזכות חי' מושקא בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

[המשך] כל עניני ר"ה (שענינה קבלת עול כנ"ל) מתגלים בחג הסוכות, ולכן ניתוסף בחה"ס גם הענין דניסוך המים, שמורה העבודה מצד קב"ע, כנ"ל. וכנ"ל שהעבודה במשך כל היום צ"ל עפ"י טעם ודעת (וכמודגש אצל לומדי תורה שמהם דורשים להשקיע את שכלם ולהתייגע להבין בשכלם עניני התורה), אבל היסוד של העבודה צ"ל קבלת עול. וזהו מה שניסוך היין הי' הן בבוקר והן בערב, אבל ניסוך המים הי' רק בבוקר. וזהו שהצדוקים, שהנהגתם היא עפ"י שכל, אינם מודים בניסוך המים, כי עפ"י שכל אין מקום לעבודה מצד קבלת עול. וזהו גם תוכן השמחה בשאיבת המים היא שמחה שאין לה הגבלה, כיון שבאה מצד הביטול וההתקשרות לה' שלמעלה מטו"ד. וזהו מה שהשמחה היתה בשעת שאיבת המים, שהיא (רק) ההכנה לניסוך המים – כיון שרגש השמחה בענין הקבלת-עול נוגע בעיקר כשיהודי מתכונן לקבל ע"ע לקיים כל ציוויי ה' מתוך קבלת עול.

משיחת התוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2026

(Continued:) All the spiritual effects of Rosh Hashanah (whose central theme is kabbalas ol) are revealed on Sukkos. This is why Sukkos featured the water libation, which expresses the service of kabbalas ol. While one’s divine service throughout the day must be based on reason and understanding (as emphasized particularly among Torah-learners, who must toil to understand Torah intellectually), nevertheless, the foundation of one’s service must be kabbalas ol; this is why the wine libation took place both in the morning and in the evening, whereas the water libation took place only in the morning (at the start and foundation of the day). This is also why the Tzedukim, who insisted on following reason alone, did not accept the water libation – because based on reason, there is no place for such a service based on kabbalas ol. This is also the meaning of the joy associated with drawing the water: the joy is unlimited because it results from the bittul and attachment to Hashem that are beyond reason and understanding. Therefore, the joy took place specifically during the drawing of the water, which is the preparation for water libation –because the feeling of joy in kabbalas ol is primarily relevant when a Jew prepares himself to accept upon himself the fulfillment of all Hashem’s commands with kabbalas ol.

Excerpt from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5712

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2026

לזכות הת' שמואל שי' מוצקין לרגל היכנסו לגיל המצות י"ט-כ' תשרי ה'תשפ"ז

יהי רצון שיגדל להיות חסיד ירא-שמים ולמדן

*

לזכות מרת קרן דפנה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ' תשרי – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

מהפסוק "ושאבתם מים בששון" למדים רק ששאיבת המים צ"ל בשמחה אבל מהו הטעם לגודל השמחה שבזה, עד ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו?! וי"ל שכדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים (אפי') בנוגע לשאיבת במים – שאינה אלא הכנה לניסוך המים – שתהי' בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל (ע"ד הפירסום והפומבי בנוגע לקצירת העומר). וזהו גם הטעם שבנוגע לשמבה"ש דוקא הכינו מקום מיוחד שגם הנשים יוכלו לבוא ולראות וכו'. ועפ"י חסידות: "יין", שיש לו טעם, מורה על עבודת ה' ע"פ טעם ודעת, ו"מים", שאין להם טעם, מורה על עבודה שנעשית מצד קבלת עול. ובפרטיות: יהודי צריך לעבוד את ה' עם שכלו, אבל התחלת העבודה צ"ל בדרך קב"ע. ההכנה והיסוד של מ"ת היתה הקדמת נעשה לנשמע, היפך השכל, ורק לאח"ז בא ה"נשמע", ועד"ז הוא התחלת היום והתפלה. ועד"ז "ראש השנה" ענינה קבלת עול מלכותו ית', ורק לאח"ז באה העבודה במשך השנה גם עפ"י שכל וכו' [המשך יבוא].

משיחת התוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2026

The verse “You shall draw water with joy” teaches us that the water must be drawn with joy, but what is the reason for the extraordinary degree of joy, to the point that “Whoever did not see the rejoicing of the Beis Hashoevah never saw rejoicing in his life”? It can be explained that in order to exclude the view of the Tzedukim (who did not agree to the water libation), the Sages instituted that even the drawing of the water, which is only a preparation for the water libation, should be accompanied by exceptional joy. (Similar to the great publicity and public display associated with harvesting the Omer.) This is also why specifically for Simchas Beis Hashoevah a special arrangement was made so that women, too, could come and watch. In terms of Chassidus: Wine (which has taste) represents the service of Hashem based on reason and understanding, while water (which has no taste) represents the service based on kabbalas ol. More specifically: A Jew must serve Hashem with his intellect, but the beginning of his service must be in a manner of kabbalas ol. The preparation and foundation for Matan Torah was when the Jewish people said “We will do” before “We will listen,” contrary to logic, and the same applies to the beginning of every day. Similarly, Rosh Hashanah (the “head of the year”) is characterized by acceptance of the yoke of Heaven, and only afterward comes the service throughout the year based on reason etc. (To be continued.)

Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5712

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2026

1. מהחילוקים הבולטים בין משה רבינו ואדמו"ר האמצעי, ה"אושפיזין" דיום זה, הוא: משה רבינו אכן קיבל את כל התורה כולה, גם פנימיות התורה, ואדרבה – בשעת מעמד הר סיני היו עניני פנימיות התורה בגלוי יותר מאשר עניני נגלה דתורה, אמנם בנוגע ללימוד התורה דכל ישראל במשך הדורות – עיקר ענינו הוא "רבינו" בנגלה דתורה. אבל אדמו"ר האמצעי הי' חידושו "רחובות הנהר" בפנימיות התורה, עד שגם בדורנו זה כאשר הגילוי וההפצה של פנימיות התורה מוכרח ביותר – בולט החידוש בדרושיו עד ד"לאו כל מוחא סביל דא". 2. לחגוג שמחת בית השואבה דוקא ברשות הרבים – שכל בריאתו הוא כדי שבנ"י יעשו ממנו "רשות היחיד" ליחידו של עולם עי"ז ששמחים בו ומנגנים ניגונים לכבודו ית', עד שפועלים גם אצל אינם-יהודים שם שידעו שהקב"ה הוא "הממליך מלכים ולו המלוכה" וכו', ועל כאו״א לנצל את הכחות שנותנים לו לכך, ולהמשיך השמחה על כל השנה.

ב' חלקים משיחת ליל ד' דחג הסוכות ה'תשמ"ז, לאחרי תפילת ערבית

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2026

(1) One of the striking differences between Moshe Rabbeinu and the Mitteler Rebbe (today’s Ushpizin) is as follows: While Moshe Rabbeinu received the entire Torah, including Pnimiyus HaTorah (and in fact, at Matan Torah Pnimiyus HaTorah was revealed even more openly than Nigleh), nevertheless, with regard to the Torah studied by the Jewish people throughout the generations, Moshe’s primary role as “Rabbeinu” is in Nigleh. Whereas the Mitteler Rebbe introduced the rechovos hanahar (“wide flow of a river”) in Pnimiyus HaTorah, to the point that even in our generation, when the revelation and dissemination of Pnimiyus HaTorah is especially crucial, the distinctive depth of his maamarim stands out, to the extent that “not every mind can bear it.” (2) The celebration of Simchas Beis Hashoeivah should take place specifically in the public domain, which was created for the Jewish people to transform it into a private domain belonging to the One and Only Master of the world, by rejoicing and singing niggunim in the public domain in Hashem’s honor, to the point that even the non-Jews come to recognize that Hashem “appoints kings, and His is the sovereignty” etc. Every individual must utilize the abilities given to him for this purpose, and extend the joy throughout the entire year.

2 excerpts from sichah of the fourth night of Sukkos 5747 – after Maariv

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2026

מענה לשואלים מהו המקור למ"ש אדה"ז בסידור שמצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בסוכה? ועוד, מזה שהשל"ה כותב על דבר זה "מצא כתוב בכתבי האריז"ל" "מוכיח" שאכן אין הכרח לזה עפ"י נגלה!: ובהקדמה, דלכאו' הקושיא על אדה"ז היתה צ"ל – להיפך: מדוע כותב ע"ז רק שזהו "מצוה מן המובחר", הרי הדין הוא דבסוכה צ"ל "תשבו כעין תדורו" עד שאפי' עניני הרשות צ"ל בסוכה, עאכו"כ שמצות ד' מינים צ"ל בסוכה מן הדין?! והביאור: כוונת אדה"ז היא שנוסף על החיוב לנטילת ד' מינים בסוכה מצד מצות סוכה, הנה גם כדי לקיים מצות ד' מינים מן המובחר ה"ז צ"ל בסוכה (וענין זה מקורו בכתבי האריז"ל). וההוראה: כדי שלימוד התורה (שזהו ענין ה"לולב") תהי' בשלימות, "מן המובחר", ה"ז צ"ל דוקא "בסוכה" – שכל מציאותו מוקפת ברצונו של הקב"ה, שהידיעה שלומד חכמתו ורצונו של הקב"ה מקפת אותו מראשו ועד רגלו! ואי"ז רק שעי"ז מיתוסף אצלו בידיעת הבורא [מצות סוכה], אלא עי"ז מיתוסף גם בלימוד התורה – "מצות לולב".

ג' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"ד

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2026

Some have asked about the source for the Alter Rebbe’s statement in the Siddur that the preferred manner of performing the mitzvah of Daled Minim is to do it in the sukkah (especially because the Shelah writes, “I found it written in the Writings of the Arizal,” which seemingly indicates that there is indeed no basis for it according to Nigleh). By way of introduction, the better question is seemingly the opposite: Why does the Alter Rebbe say that taking the Daled Minim in the sukkah is merely the “preferred manner”? After all, the halachah is that one must “Reside” in the sukkah the way he lives in his home, and therfore even mundane activities should be performed in the sukkah. Certainly, then, the mitzvah of Daled Minim should be performed in the sukkah as a matter of halachic obligation? But the Alter Rebbe means that in addition to the obligation to take the Daled Minim in the sukkah as part of mitzvah of sukkah, it is also preferrable to do it in the sukkah as part of the mitzvah of Daled Minim itself. (It is this concept whose source is in the Writings of the Arizal.) The lesson is that in order for Torah study (lulav) to be done fully (“in the preferred manner”), it must done specifically be “in the sukkah” – when one’s entire being is encompassed by Hashem’s will, such that the awareness that one is studying Hashem’s wisdom and will encompasses him from head to foot. And this doesn’t just enhance one’s knowledge of his Creator (the mitzvah of sukkah); it also enhances his Torah study itself – (the mitzvah of lulav).

3 excerpts from sichah of Simchas Bais Hashoevah 5724

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2026

ידוע מה שאמרז"ל שמצוות לקיחת הד' מינים מורה על האחדות בין הד' סוגים בבני-ישראל – את הסוג שיש בהם תורה ("טעם") ומצוות ("ריח") ואת השאר הסוגים וכו'. ולכאו', מהו הצורך בלקיחת הד' מינים הגשמיים, הרי יכלו לפעול את האחדות ע"י העיקר – שיקחו א' מכל הד' סוגים דבנ"י ו"לנענעם" ביחד?! והביאור: הכוונה היא אכן לאחד את בנ"י – אבל זה צריך לבוא עד לעוה"ז הגשמי, נשמות בגופים. ועד"ז לא מספיק להסתגר בביהכנ"ס ובית המדרש, מקום שאין שם ענין מלבד יהדות, אלא מוטלת על כל א' השליחות "לעשות לו ית' דירה בתחתונים". ועד"ז בנוגע לענין ה"מבצעים" המדובר לאחרונה – שענינם פעולות בגשמיות העולם: מבצע צדקה (שכוללת כל המצוות) – נתינה להעני ממון גשמי (שהרויח בעסקו בעניני רשות); מבצע נש"ק – הדלקת נר גשמי שמאיר את הבית בגשמיות וכו'.

משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2026

Our Sages taught that the mitzvah of taking the Four Species represents unity among the four types of Jews (with Torah representing “taste” and mitzvos representing “fragrance” etc.). Seemingly, why is it necessary to take the physical Four Species, instead of exhibiting actual unity between the four types of Jews themselves? The answer is that while the purpose of the mitzvah is to unite Jews, it must be expressed physically, within the world, by souls in bodies. Similarly, it is not enough to seclude oneself in a shul or beis midrash where there is nothing but Yiddishkeit; rather, every Jew is charged with the mission of making a dwelling place for Hashem in the lower realms. The same applies to the Mivtzoim we have been discussing recently: the purpose is to inspire physical action within this world, such as Mivtza Tzedakah (taking physical money earned by involvement in permissible mundane affairs and giving it to the poor) and lighting Shabbos candles (lighting a candle that physically illuminates the home etc).

Excerpt from sichah of 13 Tishrei 5735

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2026