אדה"ז ייסד את שיטת חב"ד שמראה איך אפשר לפעול שכל כחות הנפש, וגם הגוף, יהיו חדורים בעבודת ה' (באופן של "פדה בשלום נפשי"), ולכן אצלו רואים זאת בגלוי ובהדגשה במעשה בפועל. ולכן דוקא אצלו רואים כמה דברים שבאו במעשה בפועל מה שלא רואים אצל שאר רבותינו נשיאנו. ולדוגמא – בתורה: הוא בעצמו הי' הבעל-קורא בפועל! הוא הי' מודד בעצמו את שיעורים ומדות השונים של התורה! בגמילות חסדים: את כל הנדוניא שלו שקיבל לאחרי החתונה ניצל כדי לעזור ליהודים לבסס א"ע במלאכה המפרנסת את בעלי' וכו' – "ואהבת לרעך כמוך" למע' ממדידה והגבלה במעשה בפועל! [המשך יבוא]

משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2026

The Alter Rebbe founded the Chabad approach, which demonstrates how all the soul faculties, as well as the body, can be imbued with the service of Hashem (in the manner expressed by the verse, “He redeemed my soul in peace”). Therefore we find that this trait was embodied openly in the way the Alter Rebbe lived his life in practice, in a number of ways that were not seen openly in the conduct of the other Rebbeim. For example, in Torah, the Alter Rebbe actually served as the baal korei, and he actually took measurements to determine the precise amounts of the Torah measurements. In gemilus chassadim, he actually took his entire wedding dowry and used it to help Jews establish themselves financially etc., fulfilling the mitzvah to “Love your fellow like yourself” in a matter that surpassed all measure and limitation. (To be continued.)

Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2026

"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב גו'" [תחילת פ' וארא], ומביא אדה"ז בתו"א ש"וארא" הוא גם לשון הוה, שגם בזמן הגלות, שנמשל לזמן העיבור שאז יש לולד כל חיתוך האיברים אלא שאינם פועלים פעולתם, ועד"ז העיניים ואזניים הרוחניים של בנ"י בזמן הגלות אינם פועלים פעולתם – לראות את הדבר הוי' שבכל דבר וש"אין עוד מלבדו" ועד"ז בנוגע לשמיעה ונשימה כו', ולכן קיום המצוות הוא באופן ד"מצות אנשים מלומדה" כו' – הנה "בחסד הוי' עלינו" נותן לנו כח לעורר את העבודה ד"אברהם" (אהבה) "יצחק" (יראה) ו"יעקב" (רחמים) גם בזמן הגלות. אלא שאי"ז שלימות העבודה מכיון שהוא עדיין בבחי' "יש מי שאוהב" ועד"ז ביראה וכו' – "ושמי הוי' לא נודעתי להם". תכלית שלימות העבודה היא, כהמשך הכתוב, "לכן אמור לבנ"י אני הוי'" – שמשה רבינו, שענינו ביטול, וכל מציאותו הוא בחי' "אני הוי'", ממשיך א"ז לבנ"י. ובפרטיות זוהי העבודה דלימוד התורה. ועיכ"ז באים לשלימות הגילוי ד"אני הוי'" לעת"ל.

ג' חלקים ממאמר ד"ה וארא אל אברהם מוצש"פ וארא ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026

(The verse states at the beginning of parashas Va’eira:) “I appeared to Avraham, to Yitzchok, and to Yaakov….” The Alter Rebbe states in Torah Or that “Va’eira” is also meant in the present tense, meaning that although the exile is likened to the state of pregnancy, because just as the fetus’s limbs have formed but do not yet function, so too, during exile the spiritual eyes and ears of the Jewish people exist but do not function properly: they don’t see the word of Hashem within everything and the reality that “There is nothing besides Him” etc. – nevertheless, “by Hashem’s kindness upon us,” He gives us the strength to awaken within ourselves the service of Avraham (love), Yitzchok (fear), and Yaakov (compassion) even during the exile. But this is not the ultimate form of service, because there is still “an entity who loves” etc., as the verse says: “I was not manifest to them by My Name Havayah.” The ultimate form of service is expressed in the verse, “Therefore, say to the Jewish people: I am Havayah” – meaning that Moshe Rabbeinu, whose essence is bitul, and whose entire being is that of “I am Havayah,” transmits this level to the Jewish people. In particular, this means the service of Torah study. In this way we come to the ultimate revelation of “I am Havayah,” with the coming of Moshiach.

3 excerpts from maamar Va’eira el Avraham, Motzaei Shabbos parashas Va’eira, 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026

לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן