[המשך] וזהו הטעם מדוע החל אז כ"ק מו"ח אדמו"ר לכתוב ולפרסם זכרונותיו בשפות שונות. דלכאו', בכדי לקרב יהודי ליהדות מדוע שולחים אליו "זכרונות" במקום לשלוח אליו מאמר חסידות קל בשפה המובנת לו וכו'?! אלא מכיון שראו שישנם יהודים שלא יכניסו לבתיהם ענין שאין להם משיכה לנפש-הבהמית, ולכן, מכיון שהרי התוכן צ"ל של תומ"צ, שינו עכ"פ את הצורה החיצונית של הדברים – לצורה של סיפורים וזכרונות, ולבסוף – ימשכו גם לתוכן הדברים. דעפ"י שכל דקדושה אין מקום לכתיבת זכרונות על חשבון כתיבת מאמרי חסידות וכו', אלא כאשר מדובר אודות הצלת יהודי רגע לפני הטביעה בנהר ר"ל – אין מקום לחשבונות, ואם אא"פ להציל אותו בדרך אחרת "מושכים" אותו ע"י סיפור [אבל] עם תוכן כזה שיעמיד אותו בסוף בקרן אורה. וכך מעמידים "זרעו בחיים" אפי' בארמ"צ, ועי"ז "הוא בחיים". אלא שעפ"י דין, אין אדם מקיים מצות פרי' ורבי' אא"כ לילדים עצמם יש ילדים, ולכן לא מספיק ש"זרעו" בחיים, אלא ה"זרעו" עצמם צריכים לדאוג להחיות אחרים.

משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2026

(Continued.) And this is the reason why my father-in-law, the Rebbe, began writing and publishing his memoirs at the time, and in different languages. Seemingly, if the goal is draw a Jew closer to Yiddishkeit, why would he send a book of memoirs rather than a maamar Chassidus that he can understand etc.? The answer is that there were Jews who were so focused on the wants of the animal soul that they wouldn’t even allow a maamar into their home; therefore, he put material whose content is Torah and mitzvos in the external form of stories and memoirs, so that they would read it and ultimately be drawn to the inner content as well. This explains how he could devote his time to writing memoirs at the expense of composing maamarim (which seemingly is totally illogical): when it comes to saving a Jew from drowning in the sea of ignorance Rachmana litzlan, there is no room for logical calculations – if one cannot be pulled out of the water with a maamar etc., then he must be pulled out with a story whose content will eventually place him in a place of light. In this way it is possible to raise “offspring who are alive” even in Egypt, and thereby “he, too is alive.” But according to halacha, a person does not fulfill the mitzvah of pru u’rvu unless one’s children have children of their own. Therefore, it is not enough that “his offspring is alive”; rather, those offspring must themselves make sure to give life to others.

Excerpt from sichah of 10 Shevat 5726

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2026

לזכות חוה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה ג' ניסן - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

בהשתדלות כ"ק מו"ח אדמו"ר שיהי' "זרעו בחיים" מצינו ב' קצוות מן הקצה אל הקצה: הוא תבע בתוקף (מאלו השייכים) דרגות נעלות ביותר בעבודת ה', ובאותו זמן פעל עם אלו שלא היו שייכים לשום דבר רק להזכירם על היותם יהודים; ולכן ראו "במדינה ההיא" שפעל בבת-אחת, ובאותה התלהבות ומסירות נפש, שיהודי בפינה נדחת ידע קריאת א"ב ובפינה אחרת ילמדו חסידות במשך כל הלילה דליל שישי! ועד"ז כאשר הגיע לארצות-הברית היתה העבודה בב' הקצוות: באתו זמן שייסד ישיבה שבה ילמדו חסידות וכו' דאג שילמדו א"ב עם אותם ילדים מבתי-ספר עממיים שאינם מקבלים שום חינוך דתי וכו'! והיא הנותנת: מכיון שהעבודה והרגש הזולת שיהי' "זרעו בחיים" הי' חדור עם עצם הנפש, שמסר חייו על זה, לא יכול להיות בזה שום חשבון דשכל, ולכן זה לא הי' משנה מה היו צריכים לפעול על הזולת, דבר נעלה ביותר או פשוט ביותר – ברגע שמדובר אודות יהודי, נמשך "העצם אל העצם" והתמסר לזה במס"נ ו"מצוה – בגדול" [המשך יבוא].

משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2026

In the efforts of my father-in-law, the Rebbe, to ensure that his “offspring is alive,” we find two opposite extremes: On the one hand, he firmly demanded from those connected to him the highest levels of Divine service, and at the same time, he worked with those who had to even be reminded that they are Jews. This is why we saw in Russia that he worked on sending a melamed to one faraway place to teach Alef-Beis at the same time and with the same enthusiasm and mesiras nefesh as his work to ensure that Chassidim in a different community would study Chassidus the entire Thursday night. Similarly, when he arrived in the United States, the work was in both extremes: He founded a yeshivah where Chassidus would be studied in depth etc., and at the same time, he worked to ensure that public school children who had received no Jewish education at all would be taught Alef-Beis. And they both go together: Since his work and concern for others was imbued with the essence of his soul and he gave his life for it, there was no room for making logical calculations. Therefore, it didn’t matter what needed to be done for another Jew; as long as it involved another Jew, the “essence was drawn to the essence” and he devoted himself to it with mesiras nefesh (and when it comes to saving a life, it is a mitzvah for it to be done by a leader of the Jewish people). (To be continued.)

Excerpt from sichah of 10 Shevat 5726

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2026

לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

מענינים המיוחדים של ר"ח ניסן: 1) מה שמפורש בקרא בפ' פקודי "בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן", והרי "מעשה ידי משה נצחיים", ועד"ז המשכן נגנז ויתגלה לעת"ל בשלימותו. 2) "הנשיא המקריב" ביום זה הי' נחשון בן עמינדב שע"י הי' הענין דקי"ס, שחייבים לזכור כל יום כמו יציאת מצרים. 3) ראש חודש (בכלל, ור"ח) ניסן ש"ראשון הוא לכל חדשי השנה". 4) בכלל: "אותו היום נטל עשר (ענין השלימות, ובאופן של) עטרות". 5) ראש השנה למלכי ישראל. ומכ"ז מובן ה"שטורעם" של יום זכאי זה במיוחד, ויש לנצל כל זה במעשה בפועל ש"הוא העיקר".

משיחת אור לר"ח ניסן ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2026

Some of the unique aspects of Rosh Chodesh Nissan include: (1) As the verse states in Parashas Pekudei: “In the first month of the second year, on the first of the month, the Mishkan was erected.” And since “Moshe’s handiwork is eternal,” the Mishkan was hidden away, and it will be revealed in the future in its entirety. (2) The Nasi who brought the offering on this day was Nachshon ben Aminadav, who caused the Splitting of the Sea of Reeds, which we are obligated to remember every day, just like the Exodus from Egypt. (3) It is the head of the month of Nissan, which is “the first of the months of the year.” (4) In general, “That day took ten crowns,” which represents completeness. (5) It is the Rosh Hashanah for Jewish kings. From all this we can understand the greatness of this uniquely meritorious day – and it should be utilized in actual deed, “Action is the main thing.”

Excerpt from sichah of Rosh Chodesh Nissan 5740

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2026

לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו