עבודת התפלה, התחלת וסיום עבודת היום, היא במקום הקרבנות – "תפלות כנגד תמידין תקנום", תמיד של שחר ושל בין הערביים וכו'. וכאן רואים דבר פלא: בעבודת הקרבנות הי' חלק מסויים שנעשה ע"י הכהנים, חלק שנעשה ע"י הלויים וחלק שנעשה ע"י ישראל ("כהנים בעבודתם לויים בדוכנם וישראל במעמדם"), משא"כ בתפלה לא תקנו כנה"ג שהכהנים יאמרו תפלה מיוחדת שתהי' כנגד העבודה שנעשה ע"י, ועד"ז לויים וישראל, אלא תיקנו נוסח שווה לכל בנ"י! והיינו "קלקלתנו זוהי תקנתנו": ה"קלקלה" שאין ביהמ"ק קיים הביאה שכאו"א, ולא רק כהן, יוכל לפעול בעצמו ע"י תפלתו את עבודת הקרבנות! (כי מה שפועלים היום ע"י עבודת התפלה היא רק עבודת הקרבנות ברוחניות, וזה יכול להיות ע"י כ"א).

משיחת כ' מרחשון ה'תשמ"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2026

Although tefillah was instituted in the place of the tamid offerings, we find that unlike the korbanos, where there is a part performed by the Kohanim, a part performed by the Levi’im, and a part performed the Yisraelim, in tefillah the Anshei Knesses Hagedolah instituted one uniform text for all Jews. Thus: “Their problem is their solution:” Because the Beis Hamikdash is no longer standing, every Jew, not just a Kohen, can now accomplish through his own tefillah what used to be achieved through the korbanos (because today we accomplish only the spiritual equivalent of the korbanos, which can be done by anyone).

Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5745

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2026

לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

הוראה ממ"ש בגמ' "כל מקום שגלו שכינה עמהן": מי שטוען שהוא "מוותר" על העבודה לזרז הגאולה רגע א' קודם... - אחרי יותר מ-1900 שנה בגלות שיתנו לו "לנוח" וליהנות עוד קצת מהרחבות בארה"ב ולהרוויח עוד כמה דולרים..., וכששואלים אותו: 'לשם מה הנך צריך כ"כ כסף?', 'הרי אינך יכול לאכול או להתלבש בלבושים יותר משיעור מסויים!'... 'ולצדקה בין כך אתה לא נותן יותר'...?! הוא טוען שרוצה ליהנות מהתואר "גביר"... ומכיון שבימות המשיח לא יהי' חשיבות לכסף שיתנו לו ליהנות עוד קצת מכספו בגלות... - עליו לדעת שכ"ז שהוא נמצא בגלות ועוסק בדברים של מה-בכך נמצא שם גם ה'! ואם יש בו קצת אנושיות, ירחם על ה' ויוותר על שינתו העריבה ויעשה כל התלוי בו לזירוז הגאולה אפי' רגע א' קודם!

ב' חלקים משיחת ל"ג בעומר ה'תשל"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2026

The Gemara says, “Every place they were exiled, the Shechinah was with them.” The lesson is as follows: A person may argue that after more than 1900 years in exile, he is willing to forego the task of bringing the Redemption a moment sooner, so that he can rest a bit more and enjoy the comforts of America and earn a few more dollars. (Even though there’s only so much money he needs, because there’s only so much he can eat and only so much he’s going to give to tzedakah, and even though the money isn’t going to have any value after Moshiach comes, this is what he wants – to be called a gvir.) But he must know that so long as he remains in exile, Hashem is in exile as well. And if he possesses even a bit of mentchlichkeit, he will have compassion on Hashem, forgo his sleep, and do everything in his power to make the Redemption come even a moment sooner.

2 excerpt from sichah of Lag B’Omer 5738

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2026

לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

"אדם כי יקריב מכם קרבן להוי' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן וגו' [ריש פ' ויקרא]. בכל אדם יש בחי' זרע אדם וזרע בהמה, שהוא נפה"א ונפה"ב, ופי' אדם כי יקריב וגו' הוא, שבחי' "אדם", נפה"א, מקריב ומעלה את בחי' ה"בהמה", נפה"ב. ועוד זאת, שקרבן זה פועל עילוי גם בבחי' אדם עצמו. ויש לקשר זה עם מאמרי רבותינו נשיאנו ד"ה פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו', דתוכן מלחמה זו היא מלחמת נפה"א עם נפה"ב, שנפה"א "תקרב" את נפה"ב. וגם האדם עצמו מתעלה עי"ז – "פדה בשלום נפשי". ובאופן של "שלום" דקאי על לימוד (פנימיות) התורה. "מן הבקר" – בחי' שמאל וגבורה, העבודה ד"לעולם ירגיז אדם וכו'". "מן הצאן" – התעוררות רחמים רבים לפני ה' על נפשו וכו' ע"י ההתבוננות במעמדו ומצבו הפרטי. "מן העוף", ששרש העופות הוא מ"פני נשר" שהוא רחמני, מדת הרחמים שאינה מתעוררת ע"י התבוננות (כב"צאן") אלא מצד העצם שבו.

חלק ממאמר אור ליו"ד כסלו ה'תשמ"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2026

The verse states (at the beginning of parashas Vayikra), “When a person brings from you a korban to Hashem…from animals, from cattle or from the flock …”: The “person” inside a Jew (the G-dly soul) brings and elevates the “animal” (the animal soul), and this elevates not only the animal, but also the person (the G‑dly soul) itself. This relates to maamarim of our Rebbeim on the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me…”: The “battle” is the struggle between the G-dly soul and the animal soul, where the G-dly soul brings the animal soul as an offering. As a result, the “soul is “redeemed in peace,” meaning the G-dly soul itself is elevated, and in a manner of peace, which refers to the study of (the inner dimension of) Torah. “From cattle” represents the attribute of gevurah, the service “inciting the good inclination against the evil inclination.” “From the flock” represents awakening abundant compassion before Hashem upon one’s soul, by contemplating one’s state and condition. “From birds” (which are derived from “the face of the eagle,” which is compassionate) represents the compassion that is not awakened through contemplation, but which stems from one’s very essence.

Excerpt from maamar (k’ein sicha) of 10 Kislev 5745

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2026

לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדר
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏