לוחות הברית מתוארים במקרא כחפץ הקדוש ביותר שניתן לאנושות אי פעם. כיצד אם כן העז משה לשבור דווקא אותם? רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, הידוע בכינויו המשך חכמה, מפתיע בפרשנותו לסיפור שבירת לוחות הברית בידי משה, וטוען שאפילו לוחות הברית יכלו להפוך למושא לעבודת אלילים. בפרק נעמיק בתפיסתו של המשך חכמה שלפיה אין שום עניין קדוש בעולם כלל, ונשאל מדוע משה חשש שבני ישראל פשוט יחליפו עגל בלוח.

מה קדוש בעינינו? לפי הפסיכולוג החברתי ג׳ונתן היידט, השאלה הזו משפיעה באופן ישיר על הבחירות המוסריות והפוליטיות שלנו. בפרק נעמיק ב״קולטני המוסר״ שהיידט מציע שמנחים אותנו, נגלה מדוע הקדושה היא אחת מהם, ונשאל מדוע יחסנו לקדושה עשוי לנבא לאיזה מחנה פוליטי אנחנו משתייכים.

כשהיה עגנון ילד בן ארבע לקחו אותו לבית הכנסת של סבו ביום הכיפורים. עמד הילד עגנון בפתח בית הכנסת ונדמה היה לו שכל המתפללים אחד הם, אך הרגע שבו הם חזרו להיות יחידים – הרגע שבו הקדושה התפוגגה – מילא אותו בעצב שזכר במשך כל חייו. בפרק נתמקד בחוויית הקדושה שעגנון מתאר, נשאל מה הקשר בין קדושה לבין אחדות, ונגלה כיצד החוויה הזו מתחוללת במרחבים שונים בחיינו.

באילו רגעים מפציעה הקדושה? לפי החוקר והאינטלקטואל משה הלברטל, מה שמאפשר את יצירתה של הקדושה זה ויתור על שליטה ועל בעלות. בפרק נעמיק באופן שבו הלברטל רואה את הקדושה, נשאל האם היא שוכנת במרחבים מסויימים או שמא ביחס שלנו אליהם, ונגלה כיצד כל זה קשור לאהבה וליחס לאדם כאל תכלית בפני עצמה.

מה היה החטא שבגינו על משה נאסר להיכנס לארץ המובטחת? לפי הפרשנות הרווחת, הייתה זו החלטתו להכות בסלע במקום לדבר אליו. העמקה בפסוקים ובפרשנויות המגוונות אליהם מגלה שייתכן שחטאו היה אחר לגמרי. בפרק נתמקד בפרשנות שלפיה החטא של משה היה קשור בכלל לרגזנות ולהיעדר כבוד, ונשאל איך כל זה קשור להנהגה בימינו.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מבקש להגן על זכויות היסוד האנושיות בישראל, נושא שעל פניו נדמה כבסיסי ומצוי בקונצנזוס. אז מדוע הוא הפך להיות כל כך שנוי במחלוקת? בפרק ניגע בעקרונות ובתכנים המרכזיים של החוק, וננסה להבין מדוע הוא הפך לנושא לפולמוס.

איך אדם יכול להכריע מה הדבר הראוי והמוסרי לעשות, בייחוד כשהוא מצוי בסיטואציות עמומות ומורכבות? אינספור טקסטים וספרים נכתבו במהלך ההיסטוריה על השאלה הזו, ומתוכם התשובה של הפילוסוף עמנואל קאנט הפכה לבולטת ולמרכזית במיוחד. בפרק נכיר את ״הצו הקטגורי״ של קאנט, נשאל מדוע הוא דרש מאיתנו לפעול מתוך הכרת כבוד לחוק המוסרי, ונגלה כיצד הוא הניח את הבסיס לערך כבוד האדם כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

האם לנזקק עם ייחוס משפחתי מגיעה צדקה גדולה מהרגיל? האם דין בן עשירים שנפל מנכסיו כדין אדם שנולד לחיי עוני? למרבה ההפתעה, במקרים רבים חז״ל חשבו שלא צריך להתייחס לכל הנזקקים בשוויון ושיש לתת לכל אדם צדקה ״לפי כבודו״. אף שהגישה הזו מעוררת חוסר נוחות, ננסה להבין את תפיסת הנפש שעומדת בבסיסה, ונגלה מדוע היא דורשת מאיתנו לחמול על הנזקק ולהתבונן בו בגובה העיניים.